טדם טדם טדם
טדם טדם טדם טדה טדדם. |
| 4/2010
גוש דן לא מרפה
להגיע לשם לא היתה בעיה. יורדים לאילון, מחלף השלום והופ - קניון גבעתיים. היתה לי שעה וחצי עד לפגישה המתוכננת. אכלתי בנחת וקניתי ספר מפות כבישים ורחובות ערים. יותר מוקדם, בחיפה, הסתבר לי שספר המפות הישן שלי הוא פשוט ישן מדי. אין קשר בינו לבין השינויים העצומים בדרכים בחיפה.
הפגישה לא התחילה עד חצי שעה אחרי הזמן המתוכנן. אני תמיד נלחץ כשמאחרים לי. עוד יותר כשלא עונים לטלפון. אבל, כפי שהבנתם, היא אכן התקיימה. אחריה הייתי צריך לחזור לאילון. דרך השלום לכיוון תל אביב היא לא דרך שרוצים לנסוע בה באמצע השבוע אחרי הצהריים. גם לא ברוב השעות האחרות. התנועה בקושי זזה. גם איילון, בואכה גלילות. עמותת אור ירוק מקימים בדיוק לפני הפניה לכביש 5 פסל של בקבוק עשוי ממכוניות מעוכות. למעלה תלו את הכתובת המקורית "אם שותים לא נוהגים". כל הנהגים שעוברים מאיטים ומסתכלים. אני שונא את העמותה הזאת.
גוש דן מסרב להרפות. בקושי רב נותן לי לצאת. רק אחרי מורשה התנועה משתחררת.
מקום העבודה הקודם. כמה נחמד לפגוש את כולם. לא חשבתי שאשמח כל כך. באמת היה נחמד. כולם מאד התפעלו מכמה שרזיתי. האמת שרזיתי עוד כשהייתי שם, בתקופת השפל לפני כמה חודשים. אבל אנשים זוכרים אותך בצורה מסויימת, לא בהכרח כמו בפעם האחרונה שראו אותך. גם כשעוד עבדתי שם, אחת שלא הייתי רואה כל יום אמרה לי פעם שמאד רזיתי. נשקלתי עכשיו. 10 ק"ג בערך.
ניצלתי את ההזדמנות לפגוש עוד חברים שנשארו מאחור. גם קוראת אחת בבלוג הזה  .
השלב הבא - לחזור הביתה. אחרי מחר, ישארו רק סיבות כיפיות לחזור למרכז. אבל הכבישים של השרון מלאים ברמזורים. יום חמישי בערב. איך הגעתי למצב שבזמן הזה אני נוסע צפונה? סיוט המרכז הזה.
למען ההגינות אני אציין שגם אחרי צומת יגור, על כביש 70, היתה תאונה שבגללה כל התנועה הופנתה לכיוון קרית אתא. נסענו שם כל כך לאט, שהספקתי להזכר במפות החדשות שקניתי ולפתוח את המפה של קרית אתא ולראות איפה אני צריך לצאת כדי להגיע חזרה לדרך שרציתי.
ואתם חשבתם שסתם אני מספר לכם על הספר מפות הזה.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: