בימים האחרונים אני קורא בכל מיני מקומות על התנגדות לפעילות של המרכז לאומנות הפיתוי והאשמות שמלמדים שם לאנוס נשים.
בכתבה שהתפרסמה בהארץ, שכתב דמיטרי ריידר, מתוארת הפגנה של כ 150 מ פגינים ומפגינות, שבסופה פרצו המפגינים לכנס שאירגן המרכז הנ"ל. "... פרצו המפגינים לכיתה שבה התקיים הכנס דרך החלונות והדלתות". אחת המפגינות החלה להעביר שיעור אלטרנטיבי לבאי הכנס. לא מצויין באיזה נושא היה השיעור האלטרנטיבי. בהמשך מציין הכותב ש"ההפגנה התפזרה ללא אלימות...". מעניין שלדעתו של הכתב התפרצות וחדירה לכנס, שיבושו והשתלטות עוינת עליו לא נחשבת כאלימות.
אני לא מכיר את המרכז לאומנות הפיתוי ואני לא יודע מה בדיוק מלמדים שם ואני בהחלט לא תומך באונס. אני יודע שהמרכז צמח והוא קיים בגלל צורך. גברים רבים היום מתקשים ליצור מערכות יחסים ומחפשים עזרה והדרכה. זה גם לא סוד שגברים יותר אסרטיביים ובעלי ביטחון עצמי מוצאים בנות זוג ביתר קלות מחבריהם ה"פחדנים". זה נכון גם לנשים מן הסתם.
העולם השתנה בעשרות השנים האחרונות. הסדרים החברתיים התהפכו ועדיין לא התקבעו חדשים. אין ספק שכולנן היום הרבה יותר משוחררים וחופשיים. במיוחד הנשים. וזה נהדר. זה באמת תפנית מצויינת. אבל דברים מסויימים הפכו לא ברורים. מעורפלים. באופן בולט זה קיים ביצירת מערכות יחסים (אני שונא את המילה זוגיות, תסלחו לי). וגברים היום מבולבלים. מה מותר? מה אסור? למה מצפים ממני? פעם, כשהיו "חוקים" ברורים, היית יודע שאתה אוסף את הבחורה, לוקח אותה למסעדה, משלם את החשבון ומחזיר אותה לבית הוריה. היום היא כבר לא גרה עם ההורים. יש לה רכב משלה והיא תגיע לבד. ומה עם החשבון? יש אסכולות שדוגלות בזה שעדיין אתה תשלם את כולו ויש כאלה שטוענות שהיא עובדת ומרוויחה בדיוק כמוך, אז היא גם יכולה להשתתף. זו סתם דוגמא דבילית לשינויים ולבילבול.
עכשיו, אם יש חשד לביצוע אונס, לפי משהו שמישהו כתב באינטרנט ואם יש חשד שגוף מסויים תומך ואפילו מלמד גברים איך לאנוס נשים, בהחלט צריך לפעול נגד הפושעים. הדרך הנכונה היא ע"י תלונה למשטרה. השגת גבול וביצוע עברות בתגובה לפשע הזה או לפשעים אחרים לא צריכה להיות מקובלת. משום מה, כשזה מתבצע נגד חבורה של חנונים, אף אחד לא פוצה פה. גם לא הם. בנושא הזה, שום דבר לא השתנה באלף שנים האחרונות.
התחום האפור:
השיחרור האישי והמיני של הנשים הוא תופעה מבורכת כאמור. אולם לפעמים נדמה שהנשים לא מבינות שעם החופש מגיעה גם אחריות. את האחראית הבלעדית לאושרך ולבטחונך! אם את הולכת לשחות בים את מודעת לזה שעלול להיות זרם חזק שיסחוף אותך ואת נוקטת בצעדי זהירות מתאימים. אותו דבר את צריכה לעשות ביחסים אינטימיים. אם את לא בטוחה שאת רוצה לשכב עם מישהו, אל תגיעי למצב שהוא חושב שאת רוצה. במיוחד אם זה מישהו שאת לא מכירה ולא יודעת איך הוא יגיב. זה הביטחון שלך ואת אחראית לדאוג לו.
קראתי אצל אחת הבלוגריות על נסיון אישי שהיה לה. היא הזמינה לביתה גבר. היה לה ברור למה הוא בא ולא היתה לה התנגדות לזה. לאחר שהם התחילו להתנשק ולהתפשט פתאום לא הסתדר לה משהו. ואז היא החליטה להפסיק ואמרה לו שהיא לא רוצה להמשיך. הוא לא השתכנע בקלות והיא היתה צריכה לצעוק ולסלק אותו משם. היא מרגישה, בצדק, שכמעט נאנסה. התגובה שלו נתפסה כשוביניסטית, אלימה ולא מתחשבת. בעצם, גם אותה בחורה לא ממש התחשבה ולא ניסתה להבין אותו. אני לא מנסה להגיד שהיא היתה צריכה להמשיך ולשכב איתו. ברור שלא.
אצלה התבשלה המחשבה שהיא רוצה להפסיק במשך כמה דקות או כמה שניות, לא משנה. הוא לא היה מודע למה שעובר לה בראש. מבחינתו הכל הלך כמו שצריך. הבחורה נענתה לו, היא רוצה לשכב איתו. הוא מרוצה והכל טוב. פתאום, היא אומרת די! הוא לא מבין מה קרה. הוא מאוכזב. אני מאמין שכולנו חווינו לפחות פעם אכזבה. קשה לקבל אכזבה וכל אחד ואחת מעכל/ת את זה אחרת. אז גם בחור שהוא טוב והגון ומתחשב בדרך כלל, מוצא את עצמו מול אכזבה כזאת ולא תמיד מקבל אותה מיד.
אז בנות, תשכבו עם מי שאתן רוצות וכמה שאתן רוצות. ואל תשכבו עם מי שלא. רק תדעו מי זה מי ואל תכניסו את עצמכן למצבים שאתן לא רוצות להיות בהן. זאת האחריות שלכן.
דרך אותו בלוג הגיעתי לאחד אחר, בו בחורה מספרת על מישהו שהתחיל לדבר איתה ברחוב. פתאום הוא הניח את ידו על הבטן שלה תוך כדי דיבור. היא לא ידעה מה לעשות ופשוט המשיכה את השיחה עד שהצליחה להתחמק ולברוח משם. ההוא צעק אחריה שלפחות תיתן לו את הטלפון שלה. ברור שהבחור הזה היה חצוף ופוגע. אבל שוב, בואו נסתכל איך זה נראה מהצד שלו. הוא עשה צעד חריג, כשהוא יודע שיש סיכוי לא קטן להתגובה תהיה סטירה וסצינה מכוערת. מבחינתו, כשזה לא קרה, זה סימן שהבחורה לא מתנגדת. הוא חושב שהוא הצליח ולכן לא מבין למה היא לא נותנת את הטלפון.
ואותה בחורה צריכה להבין שמשהו במנגנון ההשרדותי שלה דפוק ולטפל בו מיד. אם מישהו נוגע בך בצורה לא רצויה, תצעקי, תכי אותו, תברחי משם. אולי זה לא יעזור לטראומה אבל לפחות היא לא תהיה יותר חמורה. אם היית רואה ג'וק מטייל לך על החולצה, היית מהססת?
כיום, כשהכל מותר, את צריכה לדאוג לעצמך ולהציב את הגבולות שלך בצורה ברורה!
זו האחריות שלך.