דיויד גר בעיר קטנה במדינת ניו ג'רסי. בסך הכל, הוא היה איש מאד נחמד (כמוני) וקצת מוזר (כמוני). הוא גר לבד (כמוני) ומעולם לא התחתן (כמוני). לא הייתי בקשר הדוק איתו אבל תמיד היה מאד נחמד לפגוש אותו. כשהיה רוצה הוא היה איש שיחה מאד מעניין. אני חושב שבבית הספר אמרו עליו "שיש לו פוטנציאל" אך הוא מעולם לא מימש אותו (כמוני). האמת, אני אפילו לא יודע מה הוא עשה למחיתו ב 10 השנים האחרונות. פשוט לא התעניינתי.
לפני יומיים דיויד יצא לנקות את השלג מהחניה ליד ביתו. הוא קיבל התקפת לב ושכנה מצאה אותו שוכב שם. כשהגיע האמבולנס הוא כבר מת.
ככה סתם. התקף לב לפני גיל 50. בלי להשאיר שום חותם על העולם.
אתמול קיבלתי את ההודעה והמשכתי כרגיל בחיי. רק כששכבתי לישון זה ממש התחיל להטריד אותי. בכל זאת, זו הפתעה, שוק רציני.
היום התקשרתי לאמא שלו. שלא כמנהגי השתמשתי בכל הקלישאות המקובלות - שמעתי את החדשות הנוראות וכו'. לפעמים חייבים להפסיק עם הניסוחים המתוחכמים ולדבר כמו כולם. גם לזה יש זמן ומקום, כמו לכל דבר.
איך כותבים הספד?