הייתי צריך לפנות את אחד החדרים, כדי שיוכלו לעבוד עליו בבוקר.
עד שהגעתי כבר ירד החושך. עם פנס ביד אחת והציוד בשתי הידיים, שגם חוסם לי את שדה הראיה לא הגעתי לשום מקום. אז חזרתי הביתה והבאתי כמה נרות. פיזרתי אותם לאורך המסלול וכך עבר כל הציוד ללא נפגעים בנפש. תוך כדי חשבתי, שלמעשה התאורה עכשיו נורא רומנטית. מעולם לא הרגשתי כל כך רומנטי עם עצמי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: