כשנוברים בערמות חפצים, שלא משתמשים בהם יום יום, מוצאים פיסות היסטוריה. כך נתקלתי הערב בתרמיל הגב הותיק ובשק השינה העוד יותר ותיק.
מכיוון שהדירונת שלי מעודדת גידול פטריות ועובש, אסור למעשה להניח חפצים בפינה לאורך זמן. במיוחד אם הם לא יבשים לגמרי. התרמיל היה מכוסה בכתמים עבשים מכל צדדיו. לאחר מחשבה החלטתי שהגיע זמנו ללכת. שק השינה, שאמנם לא היה בשימוש הרבה זמן, עדיין יכול לשמש כשמיכה טובה בשעת חרום. דינו היה לעבור כביסה ואז נראה. חבל לי על התרמיל, אבל מצבו באמת מעורר רחמים. בכל מקרה, עכשיו זו תקופה של התחדשות. מאז שקניתי אותו (לפני 11 שנים אני חושב) בטח יצאו דגמים טובים ומשופרים.
כשחזרתי מהפח, מצאתי על הרצפה את האבזם השבור של התרמיל. זה שנשבר בטיסה לדרום אמריקה, לפני 4 שנים. גם על הטיול ההוא כתבתי בבלוג. חתיכת הפלסטיק השבורה הזו, האבזם, גרמה לי שוב להתחרט ולחשוב אם באמת הייתי צריך לזרוק את התרמיל.
מיהרתי עם האבזם ואיחדתי אותו עם התרמיל, בפח.