טדם טדם טדם

נאלצתי להגיע לקצין העיר. לקבל איזה מסמך.

באתי בבוקר, כשרק פתחו. הבנין נראה כמו כל בנין של האגודה למען החייל. מכיוון שהיה עוד מוקדם, הדלת סגורה. בצד יש חלון קטן, מכוסה בסורגים.  גם הוא היה סגור. צלצלתי באינטרקום. ענתה לי חיילת ורשמה את הפרטים ואמרה לי להמתין. אני ממושמע. חיכיתי כמה דקות. בינתיים הסתכלתי מסביב וחשבתי. הכל שם מאד לא ידידותי. סורגים על החלונות. מצלמת אבטחה. שלטים עם הודעות מאיימות לחיילים. המקום הזה אמור לתת שרות לחיילים, אבל הרושם הראשוני הוא של מקום ששונאים אותך ומפחדים ממך בו. הגיעו שני חיילים שעובדים שם. גם הם חיכו איתי ליד הדלת הנעולה. שאלתי אותם אם הם לא חושבים שהמקום הזה לא נראה מזמין וידידותי. הם לא ממש הרגישו בזה ובכל מקרה, הם רק עובדים שם. הם לא קובעים כלום. האמת שלא ציפיתי מהם לתשובה אחרת. גם אני, כשהייתי חייל, לא הייתי שם לב לזה.

אחרי עוד כמה דקות נפתחה הדלת, חייל בגופיה יצא ונתן לי את מבוקשי. שני הממתינים נכנסו פנימה. הוא שאל אותי עם זה מה שרציתי. לפחות השרות עצמו היה בסדר גמור. הודתי לו והלכתי.

במחשבה לאחור, לא הצגתי שום תעודה, רק הזדהתי בעל פה. גם לא ראו אותי לפני שנתנו לי את המסמך. אולי בעצם, היו יכולים לראות אותי במצלמת האבטחה. בכל מקרה, ההרגשה היא שגם אם הייתי מתחזה לאדם אחר  ומבקש אותו דבר, הייתי מקבל את זה ללא בעיות.

זה תקין?