אוי. אני מרגיש את החוויה האיומה הזאת מתקרבת שוב. המחשבות הקשות והלא מרפות. הרגשת ההחמצה. הפנטזיות על התיקון.
רק הזמן יעזור. אני מקווה שמעט זמן.
הפעם יהיה קל יותר להתמודד. התחליפים כבר כאן. יהיו מספיק דברים להסיח את דעתי.
שעת ההכרעה היתה קורית עכשיו בכל מקרה. גם אם היא כן היתה מתקשרת שוב. הפעם אני לא יכול להמשיך במצב הקיים. המשך דורש ממנה שינוי. כבר ראינו שזה לא ממש אפשרי. בעצם, אם חושבים על זה, זה שהיא לא מתקשרת להגיד לי שהיא לא רוצה יותר, אלא אומרת זאת בשתיקה רועמת, מראה שהיא פחדנית. למרות כל ההכרזות והביטחון המופרז.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: