טדם טדם טדם

אני שונא דייט שני! אמרתי לעצמי (כמו גרגמל...) כשהייתי בדרך.

הדייט הראשון הוא קליל, יחסית. יושבים בבית קפה או פאב. לא ממש צריך לחשוב על התפאורה. רק צריך להיות מעניין, מתעניין ובוטח.

בדייט השני אתה רוצה לעשות משהו קצת מעניין. לא שוב בית קפה... אבל מה כן? אמרתי לה בטלפון, שאם תהיה רעבה, נוכל ללכת לאכול משהו.

בסופו של דבר, הפעם גם בדייט השני התפאורה לא שינתה הרבה. זה לא שאני מדהים. היא פשוט מאד רצתה. היו לזה סימנים כבר בסוף הפגישה הראשונה.

כשיצאנו מהמסעדה, בדרך לרכב, סובבתי אותה אלי ונשקתי לה. הזמן שלקח להכניס אותה למיטה היה זמן הנסיעה עד לבית פלוס כמה דקות.

אח"כ שכבנו קצת מחובקים ודיברנו דיבור של אחרי. אז היא החליטה לענג את עצמה על השריר של הירך שלי. היא התפתלה מתענוג ואני מכאב. אבל לא עצרתי אותה. מגיע לי, חשבתי, כי אני לא עינגתי אותה מספיק. אבל כזה דבר מוזר אף פעם לא קרה לי.

גם זאת לטובה.