טדם טדם טדם
טדם טדם טדם טדה טדדם. |
| 12/2007
אחרי הגשם
אמרו בתחזית שבשבת בבוקר יפסק הגשם.
ואכן, כשקמנו, לא היה גשם. אם כי השמיים היו די אפורים.
הצעתי לה טיול רטוב והיא הסכימה (אשת חיל  ). אז נעלנו את נעלי הטיול, לקחנו קפה, שוקולד ואפרסמונים ויצאנו לדרך.
השבילים מלאים בוץ כפי שניתן לצפות אחרי יום גשום. כבר בתחילת הדרך נאלצנו לחצות נחל דרךהמים. מזל שהם היו רדודים ושהנעלים שלי עמידות.
לה נרטבו הגרביים.
למעט כמה ג'יפים שבוססו בבוץ לא נראו עוד מטיילים. נהנינו מהטבע לבד. השלווה הופרה רק על ידי רעש המכוניות הבלתי פוסק מכביש 5.
לאורך הירקון פזורים המון בניינים ובתים נטושים. חלקם, כמו בית הבטון, שימשו כתחנות שאיבה. אחרים - לא ממש ברור.
הירקון עצמו, באזור הזה, פסטורלי ומושך, אם מתעלמים מכל השלטים שמזהירים שהדיג והרחצה אסורים. רוב השלטים משמשים כמשענת לחכות.
באזור הגן הלאומי של מקורות הירקון העסק הופך יותר חי. אנשים בכל זאת יוצאים מהבית לקראת הצהריים. נרשמת תנועה (דלילה, אבל בכל זאת) בתוך הבוץ.
ליד בריכת הנופרים אנחנו עוצרים להפסקת קפה.
בדרך חזרה כבר רגילים לבוץ ויודעים איפה לעבור את הנחלים והתעלות בלי להרטב עד לברכיים. עכשיו באמת יש יותר אנשים. עוד ג'יפ מחליק על הדרך הבוצית. אחריו שני טרקטורונים משאירים ענן חום ומסריח.
הייתי רוצה לראות אחד מהם שוקע...
שוב חוצים את נחל דרך המים והופ - אנחנו חזרה בבית.
ארוחת צהריים מאוחרת ושינה מתוקה מתוקה...
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: