שישי קמתי ב6 וחצי בבוקר!
נסעתי עם אמא של נוי לב"ש לבקר אותה (:
עזרתי לנוי לארגן את חצי מהבית שאמא שלה הביאה לה חח
ואז אכלנו ארוחת בוקר בקפה גרג - שלמות.
עשינו שם סיבוב בקניון העצום ונוי קנתה
תיק.... סנדלים... ואבקה לשקשוקה בלגעת באוכל חח
חזרנו ובצהריים אכלתי גלידה עם איל D:
בערב הייתה ארוחת ערב משפחתית..
ואז דיברתי איתך שעתיים. הזייה.
שבת.
בבוקר אכלתי עם אביחי ארוחת בוקר במקס ברנר
כי היה לו קופון ואז אחר הצהריים כל האחיינים היו פה
בשבת בצהריים כרגיל התכתבנו..
אחרי שדיברנו בשישי איזה שעתיים קבענו להיפגש בשבת
ואז בשבת בצהריים אמרת שכואב לך ושלא יהיה שום דבר בערב
אמרתי סבבה, שלא אכפת לי, שאפשר בלי..
כיאלו סוג של גם הצבתי לי לעצמי לאתגר - פעם אחת להיפגש איתך בלי
אז ממש מתי שהאחיינים הלכו בסביבות 9 נסעתי אלייך
ואפילו באתי עם עוגת ביסקוויטים טעימה של אמא
(איך אמא לא שמה לב שפתאום נעלמה שורה מהעוגה זה מפתיע..)
החלטת שבאלך לנסוע לקניון גבעתיים ולי לא ממש היה אכפת..
נראלי שרק בזרה העברנו איזה שעה ומשהו, יש להם אחלה תאי מדידה(;
אז היינו שם עד שסגרו את הדלתות עלינו
ולא הייתי בטוחה כל כך אם זה אומר שזהו,
סיבוב בקניון וסיימנו
ואז שאלת איפה אני מחנה בדרך כלל
ושלפעמים יש מקום נסתר עם חניה אז הבנתי שאני אעלה אלייך
אז עלינו ותידרכת אותי שהשותפה בבית -
אז נכנסתי וישר עפתי לחדר שלך בזמן שדיברת קצת עם השותפה שלך
הכנת לנו ארוחת ערב מהירה של שניצל תירס וירקות חתוכים
(התלהבת שזאת הפעם השנייה שאני אוכלת אצלך ארוחת ערב)
אחרי זה באת לחדר וישבנו לאכול כולך מיד
״אז השותפה קורצת לי והיא לא מבינה שלא יהיה פה כלום הלילה״
אחרי זה כשאכלנו והזמנתי קצת דברים מאיביי
התקשרה אלייך חברה וגם בסוף אמרת
״כולם צוחקים עליי.
אמרתי גם לחן בטלפון שלא יהיה פה כלום הלילה
והיא לא האמינה לי והתחילה לצחוק עליי״
אז דיברנו קצת והתחילה שיחה מוזרה.
אחרי חודשים, באמת חודשים שזה לא עלה פתאום זה צף -
״מה אני אעשה איתך נוף? אה?״
אז לא כל כך ידעתי מה לענות אז החזרתי ״באמת מה.. תהייה..״
״שתדעי שזה מאכיל אותי בהמון כאפות.. בעיקר השבוע..״
וכבר לא היה לי מה להגיב.
אז המשכנו קצת לדבר ושאלת אם גם אני בבלבלות ואמרתי שכן ומה דעתי -
שאני הרבה פעמים גם חושבת עלינו.
שאני חושבת לפעמים שזה צריך להיפסק שזה צריך להיגמר..
ומהצד השני שזה כיף וזה נחמד וזה טוב לי כרגע.
שאלת מה עולה על מה,
ואמרתי שמן הסתם הצד השני בגלל שזה ממשיך..
שאלת למה אני חושבת על זה שזה צריך להיפסק
ואמרתי שבגלל שמגיע גם לי וגם לך משהו טוב.
מערכת יחסים אמיתית, קשר אמיתי וישר קפצת ״זאת לא מערכת יחסים בעינייך?״
אז עניתי שזו כן מערכת יחסים אבל.. לא מה שמגיע לנו באמת והסכמת. הבנת.
אמרתי גם שכמובן להפסיק כי הרי בסופו של דבר ניפגע (אמרתי ברבים)
והתחלת קצת להתבכיין שזה בידיוק מה שלא רצית שיקרה מתחתכילה וידה ידה ידה,
אבל אמרתי שזה לא משנה -
שגם אם זה יפסיק עכשיו או בעוד חודש זה יכאב.
אז הפסקנו לדבר על זה
ובסופו של דבר כמובן כמובן שלמרות כל הדיבורים לפניכן בסופו של דבר -
כן היה............
והשעה הייתה כבר 2 ומשהו בלילה והתחבקנו והתכרבלנו ונרדמנו.
איכשהוא קמתי יקיצה טבעית בלי שעון מעורר בלי כלום ב6 ורבע בבוקר.
בשיא השקט כולי התארגנתי ונסעתי למשרד.
עכשיו אני עם רצון למות
כי כואב לך והחמרתי את המצב
והלכת לרופא שהביא לך אנטיביוטיקה
ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי ואיתך ואיתנו.
אחח.
במשרד עבדתי ממש טוב יש לציין,
ב3 דפקתי התנחלות של שעתיים! שעתיים! אצל מאי.
רציתי לעדכן אותה במלא רכילויות משרד ששמעתי
וגם לספר לה על כל הפעמים שנפגשנו השבוע..
סיפרתי לה בעיקר בהרחבה על יום שלישי.
שבאת לבית קפה כשהייתי עם שפירא ולינור
ועל ההמשך של הערב............
מאי כל כך הצחיקה אותי. גרמה לי ממבוכה מטורפת לצחוק בטירוף.
"ברורררררררררר שאני מכירה את מצפה הכוכבים בגבעתיים!"
"שיואו איזה מפחיד שם איזה חושך"
"נו זה כל הקטע במקום נופר! חשוך בידיוק לדברים שצריך לעשות שם!"
"בחניון של שפירא?!?!?!!?!?!?!?!?!
באוטו באמצע שכונת מגורים בגבעתיים?!?!?!
נופר!!!!!!!!"
ועכשיו בערב הייתי עם אביחי ב"אפס ביחסי אנוש"
היה מצחיק בטירוףףףףףףףףףף סרט חובה לכל ג'ובניק. חחחח
קיצר,
מתתי מעייפות
ליל"ט.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
