כל העניין הזה הפך לצפוי. הכול כבר צפוי מראש.
אני חושב שאני ממשיך עם זה כי משהו שם עדיין מסקרן אותי.
או שלהפך, למצוא סיבה להתפרץ על כל הזמן הזה.
בא לי ים, מדורה ואיזה פוייקה.
משום מה, אף פעם לא נמאס לי מזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
