הבלוג שלי רק שלי

למה כל הנ"ל השתלטו כ"כ על חיינו?

באמת שהלב שלי כבר לא מסוגל להכיל כ"כ הרבה מחשבות עמוקות ומסובכות.

מה קרה ל- הלכתי לשחק בגן היה כיף, חזרתי הבייתה, ראיתי טלויזיה, קראתי ספר, הלכתי לישון. 

והכל היה פשוטו כמשמעו.

היום לא.

היום זה- קמתי בבוקר -טדדדם-

אכלתי ארוחת בוקר, עברתי 20 שניות בלי לחשוב, בואו נארגן מסיבה!!

אז עברו ה20 שניות, ואלו שאחריהן כנראה טוחנות לי בשכל ללא הרף.

ואם המחשבות הן אמצעי לבריחה מהריק, אז מה כ"כ רע בריק? 

ומה אני עשיתי רע שאני צריכה בכלל להתמודד עם כל השאלות המעפנות האלה?

באלי איזה 3 שעות ביום להיות סתומה חסרת דאגות. חסרת התמודדויות. חסרת לחצים.

חסרת חישובים עתידיים.

תגידו, אפשר אולי להיות בלי כל הדברים האלו ו-לא- להיות סתומה?

אם כן אני רוצה תמיד!

לא יכולה כבר עם הכובד שאני גורמת לעצמי. 

ועוד עכשיו עם השחרור, כל היום בית, כל היום עם עצמי, המון מחשב, 

ומה שאני לא עושה, המחשבות רצות ומתישות אותי מראש.

כשאין מסגרת יוצרים מבפנים. הלחץ והאובר מחשבות, הם המסגרת שלי.

אני רוצה מסגרת מפגרת אפילו, לא רוצה לחץ ואובר מחשבות- הם לא באמת מועילים כ"כ.

רק גורמים לי לא להיות מסוגלת לעצור אפילו לרגע. אפילו לראות טלויזיה אני לא מסוגלת 

כמעט, מרוב לחץ. כמה אירוניה בהקשר אחד הא?

יותר מדי.

ספר התאו. אני עוד אמצא אותו בתרגום לעברית ואקרא את החכמה שיש בו.

אמן.

שיהיה רק טוב.

ושאלה יהיו הצרות שלנו,

וממחר..חג שמח :)