לא יודע מה קרה לי .... אני חש בילבול... הלב אומר ללכת, הראש אומר לעצור! אני חש איזשהי קירבה אליה בזמן האחרון אבל אני מרגיש כאיו אני נתקע כל הזמן בקיר בלתי נראה, אז באמת שלא ידעתי מה לעשות.. אז הלכתי לדבר עם ידידה מאוד טובה שלי על הנושא (היא הידידה הכי טוב שלי והיא בגדול יודעת עליי הכל!!! פעם היינו יושבים כמעט כל יום אצלה בבית והיינו מדברים כמה שעות טובות על כל מה שרצינו..)...אז סתם ישבו ודיברנו.. ובזמן השיחה היא שואלת אותי שאלה פשוטה אחת.. מה אתה אוהב בה?..
כשהיא שאלה אותי את זה פתאום הרגשתי כאילו קיבלתי סתירה .. לא יכלתי לדבר.. אז התיישבתי לי על הכיסא והתחלתי לחשוב.. מה באמת אני אוהב בה?...אחרי כמה דקות הבנתי מה אני אוהב בה.. השקט, העדינות, המראה (ועוד כמה שאני לא רוצה לפרט כי אז היא תדע שאני מדבר עליה).. אבל מצד שני הסתכלתי וראיתי את הדברים שאני אצטרך לעבור כדי שאוכל לזכות בליבה.. יש לה הרבה קירות שנראה לי שאצטרך לישבור... וכמו שכבר אמרתי הלב אומר ללכת על זה והראש אומר עצור, אתה סתם תבזבז כוחות.
עכשיו אני יושב בבית מבולבל מתמיד וחושב האם החלטתי את ההחלטה הנכונה...
שבוע טוב
ודים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
