*הדם הניתז מחולצותיהם של אנשי הכוח, פניהם הנוזלות והזולגדות של הנער השט בין עצי הערבה, מה היא תשובת האמת
*למה אין האח יכולה להפיץ חום בלי תעליך הבעירה עצמה
*היכן שהופק השדה יצליח, יכשלו גובהי הביניינים
* חשבתי לעצמי על מחשבה פסיכופטית לגמריי...אך הפחד..הטירוף...המודעות....החוסר בפסיכופטיות מונע ממני לממש אותה,
חשבתי לעצמי.אולי בעצם כל החיים שלי הם סרט....בעצם כל מה שאני עושה עוקבים אחריי הכל מבויים וכולם יודעים הכל
חוץ ממני...ובעצם כל התכליט שלי בחיים זה לשעשע את חייהם של אחרים...אני רק תוכנית...תוכנה...משחק...
אין לי כלום כי בעצם כל התפיסה שלי לעולם וכל מה שאמרו לי כל מתוכנת מראש וקבעו מה אחשוב ואיך...
אז בעצם אני יכול להתעלם מזה ולהמשיך הלאה בחיים שלי..אבל זה בעצם מה שהצופים רוצים אז אין זה יעזור
ואני יכול נורא להתעצבן וליתפגר מעצם המחשבה שאולי עוקבים אחריי אך גם זה ישעשע את הצופים
אז אין מעשה אחר מעבר ל..למות....אבל...גם אם אני תוכנית אז ה"שטיפת מוח" שבנו לי בעצם גורמת לי לפחד מן המוות
המוות הוא בסופו של דבר מעבר כואב מן הסוף להתחלה....מעבר של תכליט ושל קיום שלם...
אז הפחד מונע לממש את המעשה..אבל המחשבה..המחשבה עוד יכולה להטריף.