עוף מוזר.

הוא כזה מקסים... חמוד... לא הכי חכם בעולם אבל אני מתה עליו. ויודעת שאהבה אצלו... היא אהבה. עד הסוף.

והוא .. חמוד לפעמים... בדרך כלל יש בו מן רוע כזה.. חכם. מאוד. משכיל... אבל זה לא אמיתי. בכלל. והוא לא יהיה נאמן.

אבל אותו אני רוצה כל כך... ויודעת שבסופו של דבר זה יתפוצץ... אבל זה לא משנה לי...

ואותו... לא... אני מודה, רציתי, פעם, עבר... אני מתה עליו כבן אדם אל אני לא רוצה אותו או משהו.

והמוח אומר שהוא הדבר הנכון, האמיתי, מה שצריך להיות...

אבל הלב אומר אחרת..

וגם אם הלב יבין שהוא טועה... מילה אחת ממנו... וזה יחזור.