השעה, אני לא יודעת מה המשמעות של השעה בכלל, והכמו, הוא כמו מה.
במוקדם או במאוחר המיטה נהיית לחרב מתהפכת. ובמקום אל המחברת או ספר אני נפנית אל המסך. אין לי דחף או כוח לדובב את עצמי, היומן הוא כמו ספר הסברים. ואין לי מקום להתמלא בסיפורים אחרים. רק חילוף נוזלים: אני מוסרת ובהתערבלות כלים מקבלת, ואין נגרע.
ומול המסך, בלי שיחה, רק להתבונן בעצמי מהצד. לייבש את עצמי מזה עד שאתעלף.
משהו מהשכרות של שישי בלילה נמשך עד היום. הייתי חסרת מעצורים לגמרי בבית הספר, ובאינסטינקט, די קולעת. מהלילה הרגשתי כאילו נמסה לי הבטן. כולי עודף. משהו בוער שנאסף. זורם, לפי הרפואה הסינית, בליחה, בריחות, בחוסר היכולת לישון. שלוש בלילה עכשיו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
