הטרקטור בארגז החול

עושה רושם שבמשך כל החופש ישב רן ארז רגל על רגל ופתר סודוקו. והנה עכשיו, יש לו הזדמנות לשבות.

ולא אכפת לי שהוא יברבר על זה שנעשו מגעים עם האוצר בחופש או שקר כלשהו אחר, אני יודעת ומאמינה בלב שלם שהוא לא השתדל כפי שהשתדל במהלך הלימודים.

כפי שדאג להזכיר עם כל יום של שביתה, כמה חשוב המאבק הזה.

אבל בחופש לא יוצאים להפגנות, המורים עסוקים מדי בלנפוש.

רן ארז הוכיח שעיקר המאבק הזה הוא לעורר הדים תקשורתיים ושהשינוי עצמו חשוב פחות.

לו היה מתפשר ומבין שגם המורים אינם טלית שכולה תכלת, ושכן ישנם מורים שעבר זמנם ושיש לפטרם, יש מורים חלשים שעם כל הכבוד לוותק כבר לא מתאימים, לו רק היה פותח את האוזניים אולי היינו מגיעים לפשרה.

כרגיל מוכיחה הממשלה שמשא ומתן הוא אינו צד חזק אצלה ושבסופו של דבר- כולם יוצאים מופסדים או מרומים.

די כבר לשחק במשחקי כוח על הגב שלי, זה מתחיל להכביד.