הטרקטור בארגז החול

היום נפגשתי עם מיטל. רק שתינו. התגעגעתי לזה.

מכירים את זה שאתה לא מתראה עם מישהו ביחידות במשך תקופה ממושכת ואז, כשאתה פוגש אותו, זה מרגיש כאילו אתם קצת זרים? אז זהו, זו התחושה שהייתה לי לאחרונה עם מיטל, והמפגש הזה היה כ"כ נעים. וחשוב.

קניתי 4 ספרים השבוע, מה שמסכם את רשימת הספרים שממתינים לי על המדף בכ-10 ספרים.

אני עומדת לסיים את "מעוף העורב". שירלי, תקראי אותו, בחורה. אני רוצה לדבר איתך עליו.

בעוד כשבוע יפתחו הלימודים, הופפולי כסדרם. אני מקווה שתהיה זו שנה טובה, שנה של הצלחה והגשמה עצמית, שנה של בריאות פיסית ונפשית, שנה של אושר ופריחה.

אני באמת באמת חושבת על כל מילה בברכה הזו, ומאמינה שזה אפשרי. השנה הזו יכולה להיות נהדרת, קרוב למושלמת. הכל תלוי בי.

בשבוע הבא אני מקווה לעבור תיאוריה, ומשם הדרך לרשיון רצופה בהנאה צרופה- שיעורי הנהיגה הולכים חלק. אני טובה, אני אומרת לכם!

בייביסיטר, אגב, זה דבר שהחלטתי שאני שונאת. כל-שעה-שאני-נושמת-ליד-ילדים-גורמת-לצניחת-מנת-המשכל-שלי. עזבו אותי באמאשכ'ם.

אז לא, אני לא אהיה סופר גירל- אני לא אשתתף גם במד"צים, וגם אעבוד, וגם אוציא מאיות, וגם אשיר ואנגן ואכתוב, וגם וגם וגם... לא. אני אעשה כמיטב יכולתי, זה העיקר.