| |
הטרקטור בארגז החול
אני באמת. מבפנים. |
כינוי:
רק מיכל בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2007
היומן
רציתי לזרוק את היומן שלי. נו אתם יודעים, היומן שבו רשמתי בכל יום כמעט את הלו"ז הצפוף שלי כדי שלא אשכח דבר, היומן בו הדבקתי מדבקות כמו "SOS אינסטלציה", היומן בו ניהלתי רישום אדוק של פליטות פה מביכות של מורים.
היומן הזה.
הוא כבר שכב בראש הערימה בפח האשפה בחדר שלי. מתחת לשולחן. מחכה לנסיעה הארוכה אל המזבלה.
היום קניתי את היומן החדש. זה שילווה אותי השנה.
שלפתי את היומן הישן, המבולגן, המכוער (בעיני) מתוך סל האשפה כדי לדלות מתוכו תאריכים חשובים כמו ימי הולדת ושמחות אחרות.
ובעודי מרפרפת בין דפיו, נזכרתי, בכל מה שעברתי השנה. הו אלוהיי איזו שנה ארורה זו הייתה. ארורה ומלמדת, כואבת אך מחשלת.
הגירושים של ההורים, הנסיעה לפולין, הבגרויות, העיצומים, הארועים החברתיים, הקבוצה הגוססת שלי במד"צים, נסיונות ההרזייה, המעבר לשלוש יח"ל מתמטיקה, הצטרפות לפורום "שמנות ויפות" בתפוז. התבגרות איט איז.
ואז, אימצתי את הממזר הקטן והטמא אל חיקי, וטחבתי אותו למגרה שבכוננית הלילה שלי. אז מה אם הוא מקושקש? אז מה אם הוא לא מושקע, ומבולגן? אז מה? החיים שלי נמצאים בתוכו. ובעוד חמש שנים, כאשר אתבונן בו, אדע להעריך את מי שהייתי. ולא אשכח גם כמה קשה היה לי, לצד כל הטוב שחוויתי.
נכון, זה לא יומן אישי. אני לא מגוללת בו את רגשותיי העמוקים וחוויות נבחרות מבילויים פרועים. אין שם חומר מספק לביוגרפיה רבת מכר, אני מניחה.
אבל זו אני. קצת בלויה, קצת עייפה, קצת מוכנה וקצת חששנית, קצת בטוחה וקצת נעימה, קצת עצובה וקצת שמחה.
ומאוד מאוד סנטימנטלית :-)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
