כתבתי את זה גם אתמול אבל מבעיות בישרא הקטע התבלגן...
אתמול, ברגע של ספונטניות מופלאה החלטתי לעשות צעד נועז
לקנות ילקוט
כן כן, בדיילי קטן של כמה חודשים אני יודעת... החלטתי להתגבר על הטראומת ילקוטים שהורי (הפסיכולוגים, אגב) עוללו לי כשהייתי קטנה. אני לא אכנס לסיפור המלא אבל אני רק אכתוב שזה התקשר לכך שכולם היו עם תיקי ברבי ופוקימון, ולי הייתה מזוודה קטנה עם גלגלים.
אני לא חושבת שיש דבר יותר מעצבן לקנות מילקוט, חוץ מחזיות.
פאק. פשוט דבר מעצבן.
אני: "תגידי, את חושבת ששם יהיה תיקים?"
חברה פריאריית שנגררה איתי: "אופטיקנה? בספק"
אני: "ושם?"
חפש"נא: "אמממ לא"
אני: "ומה עם הפנינג?"
חפש"נא: "לאאא... כוסדוד שלי!!! איפה בקניון ה הזה מוכרים תיקים?!!??!???"
אני: "יש מצב שב"תיק התיקים". אבל אני ממש בספק"
(לא היה שם)
טענה:
שוקולד עשוי מקקאו.
קקאו צומח על עץ.
שוקולד גם עשוי מסוכר.
סוכר עשוי ממקלות סוכר, שזה צמח
||
V
שוקולד זה ירק
אירוניה: אחותי התקשרה לפני כמה ימים מתילאנד כדי לספר לי שבת דודה מוקולורדוו (נו, איפה שההרים) שברה את היד. היא עשתה סקי, נכנסה למסעדה ושם שברה את היד.
רק אותי זה הצחיק?
מה אתם רואים פה?
הנורמלים מבינכם יאמרו שולחן.
המתחכמים יאמרו עירבוב צבעים במטרה ליצור שולחן באופן לא מוצלח במיוחד.
א-נ-י רואה פה מרובע (מלבן) בעל 4 זוויות שוות השוות ל90, 2 זוגות של צלעות שוות ומקבילות זו לזו שאלכסוניו שווים וחוצים זה את זה.
כוסאמא של המבחן במתמטיקה.
פשלה\קוצ'ה: "תראי! הכנתי לביבות! נשרפתי רק פעמיים!!!!"
מגרה לא??
ד"א פשלה אהבותי אני רוצה לנצל את הבמה כדי להבהיא לך אחת ולתמיד שלהפוך דברים שמונחים על מחבת להוטת עם הידיים זה ל-א רעיון חכם. הצלקות על האצבעות שלך אמורות להיות ההוכחה המספקת לכך.
חום מחניק מכל עבר.
צפיפות נוראית.
תקועים בתוך תבנית ללא יכולת לזוז.
שוחים בתוך הטינופת של עצמך.
אדים רותחים מכל עבר.
ל-מ-ה אני לא אוהבת אמבטיות??
"כוס אמא של התפוחי אדמה האלה!"
"לא בטוח שיש להם אמא"
~~~צחקוק~~~
"כוס אבא של הסכין הזו!!"
"לא בטוח שיש לה אבא"
אחות של פשלה. כי חוכמה זורמת בתורשתיות. מתסבר.
בברכת: "שיקרתי, הדג לא במצב משו"
menagoua
ABCDEFG
gummy bears r after me
one is red
one is blue
the tellow one just stole my shoe
when i'll catch him i will sue
then i'll come back to looke for yooooooou.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
