הפעם מהבית...בכרמיאל :)

בעיקרון אני לא הרבה על המחשב כי הוא בקומה העליונה..אז הקשר עם העולם החיצון נותק לגמרי

עם כולם..וזה די מבאס אותי אבל אין ברירה כרגע

בכללי...אחרי יהוד נסענו למצפה עדי ומשם חזרנו הביתה סוףסוף

החלטנו שאין כמו הבית :)

אז חצי יום אנחנו נמצאים בממ"ד אבל זה כבר לא ממש משנה למישהו פה..התרגלנו

בנתיים אני יום אצל דודה שלי ויום בבית.מטיילים לנו...למרות שדי נמאס לי

התחילו לשגר לפה קטיושות ארוכות טווח כי דחפנו אותם לתוך לבנון..זה טיפה יותר מפחיד אבל אין ברירה

נראלי כאילו התחלתי לחיות את הימים בתור הימים האחרונים.אין ספק הכל המלחמה הזאת השפיעה על החיים שלי ועלי בכללי.שמתי לב שהשתניתי לטובה או לרעה.יש קטעים ויש קטעים

לא'דעת למה אבל את מנסה לנצל את הזמן בדרך הטובה ביותר.לקום מוקדם לישון מאוחר לעזור להורים ולהיות כמה שיותר עם המשפחה ועם החבר.מין שילוב של הכל ביחד..לא הולך משהו אבל מסתדרים

גיטרה...בלע...בקושי נוגעת בה ומתבאסת..אני צריכה לחזור להתאמן דחוףףףף

העיניינים עם דן זורמים טוב.הקשר מעולה.~טפו טפו~.וזהו..הכל מעולה איתנו :)

על המלחמה קטיושות איפה נפל ובלה בלה בלה אני לא הולכת לחפור כי זה מבאס תחת

הא.יש לי מסך "LCD 19 חדש ^.^

וזהו..זה הכל להפעם

תשמרו על עצמכם! מתגעגעת לכולם ואוהבת אתכם!!!

להית'

שבוע טוב שקט ורגוע!