"ברגעים שטוב לי אני לא יכול לכתוב..."
זה מה שעברי אומר, הוא גם אומר שצריך להלחם.
אבל אם אני לא יודעת אם טוב לי או לא טוב לי?
קשה לי להחליט מרוב שהמצבים משתנים
ואם אין לי כוח להלחם?
מזה שווה את זה בכלל...
סתם.. אני סתם בבלבלה..
יאללה, נתחיל לגולל את מאורעות החודש האחרון:
היה לנו אחלה של טיול שנתי
היה יכול להיות הררררבה יותר טוב.
היתה לנו אחלה של אחלה של מדריכה אבל החבר'ה בקבוצה היו לא כייפים ממש..
לא הייתי ממש במיטבי אבל נהנתי למרות זאת, נהנתי מאוד.
הייתי בלשכת גיוס והיה סבבה.
אח"כ הלכתי לקניון הנגב וקניתי מתנות, מפתיע משהו..
בערב נסענו לי-ם למסיבת הפתעה של שירי.
היא מאוד הופתעה, רגישה שכמותה..
היה נחמד לאללה, גם האייריש קרים היה נחמד לאללה.
והיה קטע ממש מצחיק עם יוגורט תות הכי מושקע בארץ,
שמשום מה ממש דמה לאקטימל.. הממ..
ואז הגיע לו ליל הסדר, אין מה להרחיב אודותיו.
היה יבש.
חוץ מהשירים שאני ממש אוהבת והמרק המדהים של פסח.
ברגע של חולשה ובזיק של ספונטניות החלטנו אני ומור לנסוע לבומבמלה.
ארזנו פקלאות, הייתי צריכה להחביא את השק"ש בתיק כדי שההורים לא ישאלו שאלות
זה... היה קצת מסובך.
עלינו על מונית של איזה ערס [מפתיע ביותר]
והגענו למחוז חפצנו- ניצנים!
עבדתי על אורלי וחן שאני בבית וסתם התקשרתי לשאול איפה בדיוק הם התמקמו ואיך מגיעים לאוהל שלהן ואיזה הופעות יש בלילה.
ואז הופעתי וכשהן ראו אותי הן היו בשוק של חייהן, לא האמינו למראה עיניהן..
ואחרי שהן התרגלו לרעיון שאני שם הכנו לנו צ'אי מסאלה [אחד הטובים]
וקפצנו לטיול בכפר.
בערך בשניה הראשונה שיצאנו מהדיונה הפרטית שלנו
פגשנו את העולם ואשתו.
ביקרנו באוהל של ישוע המציל.
ואחר כך עברנו לאוהל של הגייז ושמענו חפירה של איזה טראנס קודחת.
לאחר מכן עברתי לי לאוהל של נתנאל ושרון.
היינו קצת בהופעות, לא היה משהו..
אז חזרנו לאוהל ושם היה ממש ממש ממש מצחיק.
קמנו בבוקר והלכנו לטייל אח"כ נחנו קצת בים.
אני ושרון הלכנו להביא משהו מהאוהל הקודם שלה
בדרך עצרנו לאיזה סדנת מתח מפחידה ביותר.
ומצאתי לי צלחת מעופפת ליגתית!
חזרנו לים ואני ושרון חנכנו אותה. והיא חמודה ממש.
אח"כ סתם היינו באוהל, טיילנו, דיברנו, צחקנו
ואז אני תמיד ושרון הלכנו לצ'אי שופ המדהים שהיה ליד האוהל שלנו.
והיה שם כ"כ מרגיע ושליו.. עם מוזיקה כזאת כייפית ואווירה ממש טובה...
בערב נסענו הביתה.
למחרת היה חג שני והיה ממש כיף, כולם באו.
והיה מצחיק כמו תמיד.
חשבנו על שמות לאחיינית העתידית.
אחותי [היחידה שלא בהריון, טנקס גאד] ואני ממש בונות על אותו שם לילדה העתידית שלנו.
אז החלטנו שהראשונה שתלד בת תזכה בשם הזה.
יום אחרי זה היתה ה-מימונה.
היה מצחיק בטירוף.
תודות לבת'ל וגיא הקרועים.
לאמא של לירון, לניר , למאדי , אסטר , סוניה , וורד
וה-חברות של וורד. [אלו מהבלוג של מאי!!]
וזהו....
עכשיו עברי לידר בריפיט..
ותיכף נגמר הליווי..
וחוזרים ללימודים, ויש מלא מתכונות.
אבל עוד חודשיים זה נגמר פוראבר.
אז שיהיה...
וכיף לי.. למרות שרע לי לפעמים.
סופ"ש לפאנים שיהיה לנו ולכל עמו ישראל. 
זה תמיד אהבה\ עברי לידר
ברגעים שטוב לי,
אני לא יכול לכתוב,
חוויות מרגשות,
כבר לא פוגשים ברחוב.
בין גשם לגשם,
ושני גלגלים,
בין אדם קטן,
הרגלים גדולים.
אז תשלם בזמן,
שיהיה רישיון,
לקחת אותה,
סיבובים מסביב לשעון.
תשמור על החופש שלך,
לא אמרת מילה והיא כבר
בלי חלק עליון.
זה תמיד אהבה,
וזה תמיד מסובך ונמאס,
פנים אנגליות ומעיל קצת משומש.
ושירים מזכירים לי פנים,
שאולי רציתי לשכוח.
בטח קנית ת'תקליט שאהבתי נורא...
אני אהבתי נורא
אז מרוב התרגשות,
אני תמיד יכול לישון.
חוויות מרגשות,
היום מוצאים בעיתון.
תכתבי שהכל סתם קישקושים,
האוכל מגעיל, האנשים יפים,
מסיבות, מסיבות,
שכולם על כולם,
הם בטח חשבו שהיינו ביחד,
זה מכאיב,
כשאני מסתכל,
אכפת לי אחרת לא הייתי שואל
אז זה יפני עם סיני,
אני תמיד מתבלבל.
וזה חשוב לי,
אחרת לא הייתי שואל.
הוא פשוט כ"כ מוצא-חן בעיניי,
שרציתי לדעת איך כדאי,
להתחיל לדבר.
את יודעת שפות, אז תגשי,
המשולש הזה מנסה להיות אמיתי.
תפסיקי לקרוא ותתחילי לשמוע שירים,
אז אולי תדעי על מה כולם מדברים.
אומרים, שזה תמיד אהבה,
שזה תמיד מסובך ונמאס.
פנים אנגליות ומעיל קצת משומש.
ושירים מזכירים לי פנים,
שאולי רציתי לשכוח.
בטח קנית ת'תקליט שאהבתי נורא.
שאהבתי נורא.
וזה תמיד אהבה.....
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
