אני מסתכל על התאריך ופאק כמה זמן לא נגעתי בבלוג הזה זה משו פשוט...
כל כך הרבה דברים השתנו מאז שהייתי תלמיד בבצפר. יעני ווידאסט התפרקו, סיימתי בצפר, עבדתי במשך איזה 3 חודשים בתור מלצר בבית מלון בים המלח, הספקתי להקים עם בנאדם מגניב ששמו עידו הרכב חדש. שונה לגמרי מווידאסט. כאילו עכשיו אני כולי עמוק בתור עולם המטאלקור ומצאתי את עצמי מבצע סקרימינג מטורף במקום השירה המחוספסת שלה התרגלו אנשים בווידאסט.
בנוסף להכל גם התגייסתי למרות כל האנוכיות שלי, כמו שהחמודה קראה לזה. לא'דע תכלס מה גרם לזה שכל כך שיניתי את דעתי בעניין ולא נעשיתי ג'ובניק מת שיוצא יומיות ויש לו כל כך הרבה זמן לחברה שלו וללהקה החדשה שלו וכל שאר הדברים.
לא לא, במקום זה התגייסתי ונהייתי תותחן - נטחן, עכשיו היציאות שלי די מחורבנות ובקושי יש לי זמן לדבר הזה שאנשים נוהגים לקרוא לו "חיים" ואין לי מספיק זמן שהייתי רוצה להקדיש לחברה, ללהקה וכמובן לאלכוהול וסיגריות. לא... מצד שני לסיגריות יש לי מלא זמן להקדיש היות ובצבא אני מעשן בכמויות מדהימות ):
אגב בדיוק אתמול קיבלתי כומתה והיה מסע לפנים, תכלס אחד המסעות היותר קלים שהיו לי למרות שנשאתי על גבי אפוד מזדיין ואם זה לא מספיק אז מעליו גם עלונקה על מנשא. אז טוב, הגב שלי מת ויחד איתו עוד מלא איברים אחרים כמו הרגליים שלי שהשתפשפו אחושרמוטה או הגב שלי שפשוט מת, משו שבכלל לא מגניב לכל בעיות הגב שלי שהתחילו לי אחרי שהעמסתי עליו קצת יותר מידי בעבודה.
אבל מה... אני מרגיש טוב ועכשיו יש לי את הכומתה היפה ביותר שיש בצה"ל - כומתת תורכיז משו בתזונה.
יצאתי לרגילה שלצערי תהיה כולה שבוע וגם זה בקושי אלא פחות יום ויום חמישי הקרוב אני אצטרך למצוא איכשהו איך להגיע לפני 10 בבוקר לגולן, שם נמצא הבסיס החדש שלי.
כרגע אני מחלים מכל פצעי ומתכונן לנסוע לבקר את אהובתי החולה על מנת לטפל בה כראוי ולכן אין לי הרבה זמן לכתוב וכאן אני אסיים.
כתבתי איזה תקציר נחמד על מה שעבר עלי בזמן שבו נעדרתי. אחרי שאני אחזור אולי אני אכתוב משו יותר מפורט על כל מיני אירועים וזה...
ובנתיים יאללה ביי חמודים שלי, אוהב את כל האנשים שעדיין עקבו אחרי עידכונים שלא באו ולחצו עלי להמשיך לכתוב פה (:
פיס אנד לאב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
