| 6/2008
Nikki said: "prevent AIDS, aim for the..."
"תעדכני!!" היא אמרה לי.
אז הנה, אני מעדכנת.
מעדכנת במה, זאת שאלת המיליון דולר. אגב מיליון דולר, מי מביא לי? אני רוצה.
היום אני נמצאת במקום השחור שלי. אם אתם תוהים איפה זה, זה איפה שלא כיף לי, הכל מעצבן אותי, ובא לי לשכב בחושך עם מוזיקה שתעשה לכולם מסביב כאב ראש (אבל לא מסוג המטאל במעבד מזון. למזלי, אצלי בבית, דברים יותר נעימים לאוזן עושים לכולם מסביב כאב ראש).
בכל מקרה, הייתי בלונדון. אני בטוחה שכולכם מקנאים. בצדק. היה לי כיף. ראיתי ג'וזף (יוסף וכותנת הפסים, לעילגים מביניכם, והגרסא הטובה, זאת עם השירים באנגלית ועם לי מיד). למעשה, ראיתי ג'וזף פעמיים. זה קרה לגמרי במקרה. מה לעשות שאני ומריצה נורא קלות להסטה. וכך יצא ש-"בואי נלך לראות את הגלוב!" הפך ל-"אוו... תראי... פארק!" ולא הרבה זמן אח"כ: "יא! סמטה! בואי לשם!". בכל מקרה, סמטה אחת הובילה לשנייה ופתאום מצאנו את עצמנו בצ'רינג קרוס, מול תיאטרון אדלפי. זה עם השלט הצבעוני של "ג'וזף". להמחשה:
אז הלכנו לשם, כי זה הסתכל עלינו והיה צבעוני ומגניב, וראו זה פלא - שלט המודיע על הופעת צהריים, שמסתיימת בדיוק מתי שאנחנו צריכות לזוז לתור של ההופעה של ג'יימס מרסטרס. אז אחרי סטוקינג קל של דלת הבמה ווידוא שלי מיד אכן יופיע בהצגה הזאת (כי הוא למעשה היה חולה), חזרנו להוסטל, אספנו את עצמנו, החלטנו על תוכנית פעולה (להחליף כסף, ללכת לג'וזף, לטוס לתחתית ולתור של ג'יימס) ואחרי הפסקת צהריים קלה הוצאנו אותה לפועל. היה כיף.
היה גם מאוד רטוב, והמטרייה שלי החליטה להתפרק לחלוטין ולהפסיק להיות שימושית בשיא הגשם בתור לג'יימס. כי אחרת איפה הכיף, נכון?
הכיף היה בפנים, כמובן, בחולצה חסרת שרוולים, גיטרה, תאורה כחולה ויציאות מצחיקות.
שיר הנושא של לונדון:
you can stand under my umberella, ella, ella, eh, eh, eh
וכן, אני יודעת שזאת שגיאת כתיב שם. זה מכוון.
בכל מקרה, בלונדון גם היו הרבה סנאים. ושוק מגניב. ומארק מגניב. ודונאטס ושוקו וארוחת צהריים in a dell, כזה שבו חיות פיות וגמדים, כמובן.
ארבעה ימים זה קצר :(
בספטמבר לשבוע? אמן.
היי, יצא לי לא רע בהתחשב בזה שאני במקום השחור שלי, שרק רוצה לדבר על איך בא לי ללכת לישון ולא להתעורר, ומה זה השטויות האלה להעביר את הגנים שלי הלאה בכלל? ואיך הם מעצבנים אותי. שניהם. וגם השלישי שלא עונה. ובכלל, כולם. בעצם, לא כולם. אבל הרבה מהם. ולמה לעזאזל יש לי חשק לפירות? ולמה פוקס למה רק עד מידה 42? ואם הביצים שלי היו על הסנטר שלך איפה היה הזין שלי? ושאר שאלות קיומיות כאלה.
בברכת תמותו פוקס, חתיכת מטומטמים.
חתולה
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Dije Adios