One’’s life
מקום איחסון לחיים שלי.... |
| 5/2006
 לא עידכנתי הרבה זמן. לא נורא.
מגע בגב, צמרמורת נעה מנקודה לנקודה עם מגע היד החמים. תחושת דיגדוג נעימה נשארת על הגב לאחר שהיד ממשיכה הלאה.
עיניים עצומות, הכל ורוד, עולם שלם ורוד וריק. ריק מאנשים. אך מלא. מלא באהבה.
תחושת חום בוערת בלב. דמעות נאספות בעיניים העצומות. יד נוספת נוגעת בגב. יד ואז תחושת חום של גוף. הגוף שלה. מפנה את פניי לכיוון שלה, אך עיניי עוד עצומות. היא צופה בפניי. אני יודע. חיוך נפרס על פניי. חיוך שהיא יוצרת. חיוך חם, אמיתי ואוהב.
פותח את עיניי מעולמנו הורוד, ורואה את פניה המתוקות והיפות. היא רואה את דמעותיי.
"למה?" היא שואלת, ודמעות נאספות בפניה, עם חיוך אמיתי ומתוק שממיס את לבי.
"כי אני אוהב אותך." עונה לה עם חיוך ונשיקה מתוקה קלה על שפתיה הרכות.
חיוך גדול עוד יותר נפרס על פניה.
"רואה את הדמעות שלי?" היא שואלת וממשיכה לאחר שניה. "אלו הדמעות שאף אדם לא יוכל לראות. אלו הדמעות שאף אדם לא יוכל להפיק ממני. אלו הדמעות שלך. רק אתה תראה אותם, יפה שלי. רק אתה תוכל לגרום לי להזיל אותם, עם חיוך, מילה, נשיקה, דמעה, חיבוק או אפילו מחשבה עליך, שאתה שלי, ואני שלך. אלו דמעות אהבה. אהבה טהורה ואמיתית. אהבה שיש רק לנו. אני אוהבת אותך, לעד."
דמעות הציפו את העיניים. המבט מטושטש. והאהבה... בוערת. כל דמעה שלנו מגדילה ומחזקת את הלהבה הזו.
חיבוק חזק נפרץ ממני, ואני בוכה, דמעות אהבה שפורצות ממני שוב ושוב.
שנינו, יחד, לבד, והאהבה הטהורה לעד בוערת.
אני אוהב אותך.
| |
| כינוי:
Sarthobi
גיל: 36
MSN:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
