בתאכלס זה היה אמור להיות עוד פוסט מפגר כמו האחרונים
סוף טירונות נוב' 06
התפרקות טובה במסיבה
וסופ"ש מאוד נחמד שפגשתי בו הרבה אנשים שלא ראיתי מאז שהתגייסתי...
אבל כשלאחד מהרבה האנשים האלה קוראים דנה
זה לא טוב
אז מההתחלה
יום חמישי, 4 וחצי בצהריים, טקס השבעה של פלוגה צ' בלטרון
ואז חגיגהההההההה
מועדון הלכת חמישי בערב, טובי השריונרים באים לחגוג, דופקים את הראש, וככה עובר לו לילה מדהים
שישי בבוקר, אחרי שעתיים שינה (שלא תגידו שהצבא לא חישל אותי), טלפון
חבר יקר שלא ראיתי מאז שהתגייסתי מציע לי ללכת איתו לבצפר, תעודת בגרות משו כזה
אחרי שכבר העירו אותי אמרתי נלך..
הלכנו
וכן אני זכאי לתעודת בגרות משום מה, היה שווה לשבת ליד החכמים בבגרויות:)
אח"כ יצאנו במסענו ברחבי העיר החביבה, לא לפני ש2 מטר לפני היציאה מהבצפר אני פוגש פרצוף מוכר, מהה מוכר.....ידעתי שאני מכיר אותו, רק לא ידעתי מי זה
"מתן?"
"דנה?"
וכן, האגדה הקטנה דפקה מהפך, היא כבר לא הגמדה הקטנה עם התלתלים, היא הגמדה הלא הקטנה עם שיער חלק ו.....מוזר?
אחרי 3 דקות של שיחה
מיהרנו לדרכנו, בדרך פגשתי עוד כמה אנשים
אבל לראות את דנה היה השיא, לא יודע אם מהבחינה הטובה או הרעה, אבל שיא כלשהו...
אז כן, די ברח לי מהראש לכתוב פה, אבל מאז שהתגייסתי יש לי מעין קטע קטן וחביב עם ידידה שלי, אחת שלמדה איתי בכיתה, וזה היה אמור להיות עניין של זמן עד שנדבר על זה יותר לעומק
והעניין של זמן הזה היה אמור להגיע מחר
אבל.....
התקפלתי=/
דנה לא דנה, לא יודע אם זאת הסיבה, אבל די ירד לי החשק מלדבר על זה
וזה די מאוחר מידיי להתקפל כי אני אמור להיות אצלה היום=/, ואין לי למה ללכת אם אנחנו לא נדבר על זה
צרות של עשירים
קעקוע יגיע עוד שבוע:) כשיגיע הכסף
תודה לסופ"ש המוזר הזה
סידר לי המון חומר לחשוב עליו לשבועות הקרובים
שבוע טוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
