הריח הכי טוב..הוא ריח הגשם.

הכי בעולם בא לי גשם...ללכת מהבצפר לבית..דרך השדות ...שהטיפות ירדו וישטפו עימם את כל הליכלוך...והרוע..שהגשם יבוא ויר
טיב אותנו..כל טיפה מעוררת בי תחושה של שימחה..בועררת בי מחשימה..לחשוב שעוד יש תיקווה...ושלא הכל שחור..שיש רקע לבן אי שם במורד הדרך..שיש אור קטן של שימחה..של מעטשר..שמחכה לי איי שם.

אירוניה..

מיתגעגעת לנשיקה שבגשם..לחכות לו מבעד לחלון של ביתי..ולפתע ליראות אותו מגיע...עומד מול חלוני..עומד ונירטב..עומד כשטיפות הגשם לוקחות איתו את הבה..החיוך המתוק..יוצאת מהבית ...רואה הכביש ריק...רק אני...הגשם..והוא עומד מולי...רצה..רצה מהר..רצה בעוד טיפות הגשם מרטיב את שערי וגורם לי להרגיש ניחוחה..

רצה וסופסוף מגיעה לזרעותיו ...קר..כל כך קר..ואני נאחזת בו הוא נאחז בי...מרגישה את החמימות שלו..חמימות שעוטפת אותי..ולא מרגישה שום דבר..לא שומעת שומדבר..שקועה במבט שלו..אט אט שפתינו מיתקרבות זו לזו..בנשיקה מתוקה..טיפות הגשם מיתערבות וכל כך נעים..ההרגשה הכי טובה בעולם..ההרגשה שגורמת לך להרגיש הכי מיוחד בעולם..שגורמת לך כל כך ריגושים..טוב על הלב..

אני רוצה שוב להיתנשק בגשם...

אבל הגשם לא ניראה להגיע...לא ניראה להגיע..וגם הוא לא ניראה להגיע...

בכל זאת..יש בתוכי קול קטן שאומר לי לחכות..עוד קצת..עוד קצת...

Here comes the rain again
Falling on my head like a memory
Falling on my head like a new emotion