לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


then I'll show you that place in my chest where my heart still tries to beat.

כינוי:  memories

בת: 36

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2006

אני שונאת אותה.


למה? למה זה היה חייב לקרות? למה החתיכת כלבה הזאת,היתה חייבת להרים את התחת שלה ולבוא לפה?

כל כך שכחתי,שכחתי כמעט הכל...את כל המעשים האלה,את כל הנזק שעשיתי לעצמי ולאחרים..השארתי הכל מאחור כדי להיות מאושרת...אבל לא,היא היתה חייבת לבוא לכאן מב"ש לנהריה כדי לזיין לי את השכל...

*כלבה*.

אני.שונאת.אותך!

-

יום חמישי, ערב סביר..אני יושבת בבית מול הטלויזיה עם אמא שלי ואיילין שהיתה אצלי.

כל כך צחקנו,נהניתי מכל שניה...פתאום דפיקה בדלת...אני כולי עם חיוך של חמור פותחת את הדלת...רואה את שלושתן..

החיוך נעלם לאט לאט עם המודעות שהינה ...זה הן..העבר..הן באו לירדוף אותי.

היסתכלתי עליהן איזה 10 שניות בעוד שהחיוך נימחק ופשוט עומדת משותקת ומיסתכלת עליהן..הן עומדות ומחייכות כמו שלוש מפגרות..

היא "החכמה" מכולן שמה את הידיים שלה על שתי לחיי מיסתכלת עלי קרוב קרוב ומחייכת "לארה, אני לא מאמינה היתגעגעתי!"

עוד שניה היתה יוצאת לי דימעה...החזקתי את עצמי...חיבקתי אותה...היסתכלתי על שתי האחרות ואמרתי "היי" בזילזול..

הכנסתי אותן לבית שלי ..אמרתי "הינה זו איילין...חברה שלי מכאן...חברה טובה" והיא קפצה עליה "איזה יפה הכתום בשיער!" אמרתי לה "עזבי אותה...בואו לחדר" הלכנו לחדר שלי..שלושתן "היי איזה חדר יפה!" ואיילין הסתכלה עלי בעניים מוזרות ונתנה לי אותות..היא הבינה שאלה הן,אלה שסיפרתי לה עליהן..

-

הייתי ממורמרת כל הערב...והיא צחקה וצחקה...לא עשינו כלום...הפרצופים ה"מזלזלים" שלי לא עזרו לה להבין כמה היא לא רצויה אצלי יותר..היא לא הבינה את הרמז של "עופי מפה כבר"...

לבסוף נשברתי,לא יכולתי יותר...הלכתי לשירותים והתחלתי לבכות..איילין באה ניכנסה דיברה איתי ניחמה אותי קצת...קמתי בעצבים לעבר החדר שלי,באתי אל שלושתן..ואמרתי "אני צריכה להתחיל להתכונן למיבחן,הביקור שלכן כאן תם כניראה..." והיא החכמה הזאת נישקה אותי,חיבקה...ולחשה לי "היסתדרת בחיים אה?" ושלושתן הלכו. כשסגרתי אחריהן את הדלת היסתכלתי על איילין ונשמתי לרווחה..

-

למה לעזאזל...את לקחת את הרגליים שלך ואת שתי הסתומות שלך האלה ובאת אלי?? היתגעגעת אלי? אני יודעת שלא! אני יודעת שכל מה שרצית זה ליראות עם עברתי את הכאב,עם עברתי הכל...עם סוף סוף היתגברתי על הכל ועכשיו אני מאושרת-הינה לך..הייתי מאושרת,עד שבאת אלי אתמול בערב והרסת לי הכל!

הכל חזר אליי,פלאשבקים מהעבר..הכל..כביכול "כת השטן" ..אנשים סדיסטים ועלובים

למה הייתי צריכה לעשות את כל מה שעשיתי בעבר שלי? למה? תפסיקי לירדוף אותי,עד ששכחתי הכל,למה...למה עכשיו??

ולא רק זה,היא כל כך מיתנשאת..רעה...צינית..קרה...אגואיסטית...מיתלהבת..מושלמת נו ברור.

-

אני שונאת אותך,אולי בעבר אהבתי אותך,קצת...עכשיו? תודה,תודה באמת שהזכרת לי והחזרת לי את כל העבר לראש

שונאת אותכן. בעצם לא,שונאת אותך..כלבה.



נכתב על ידי memories , 12/5/2006 16:27  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



4,726
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , תרשו לי להעיר , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmemories אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על memories ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)