א

"מה אתה חושב שאהבה היא:

1. כשאי אפשר לחיות אחד בלי השני

2. כשאפשר לחיות אחד בלי השני, אבל פשוט לא רוצים

מצד אחד אני אומרת שאני לא יכולה לחיות בלי מישהו, אני משתגעת בלעדיו, אני רק חושבת עליו ומשתוקקת אליו

ומצד שני יש את זה שאני יכולה לחיות בלעדיו, אני יכולה להיות מאושרת גם בלעדיו, אבל אני פשוט לא רוצה

אפשר לחיות אחד בלי השני אבל פשוט לא רוצים - זאת אומרת משעדיפים את הביחד למרות שלא חייבים אותו"

אני בוחרת ב-1

ב

שמתי לב שכל מה שאי פעם כתבתי על אחרים, זה בעצם כאילו נכתב עליי

כמו שאמרו לנו בבוסתן - כל מה שאתה שונא באחרים, אולי זה בעצם מתחיל בך... אולי בעצם כל מה שאתה שונא באחרים אתה שונא כי זה כל מה שאתה שונא בעצמך. אחרים פשוט משקפים לך את עצמך.

כי אני בדיוק מה שכתבתי עליו אצל זה מפעם; כשאני מפספסת את הרכבת אני מתבאסת, אבל גם אם היא הייתה חוזרת, סביר להניח שלא הייתי עולה עליה.

ג

קשה לי בלעדיך, אבל כשאני איתך אני לא מנצלת את זה.

אני פשוט נוראית.

ד

כשזה נוגע למשחקי כוח ולמאבקי אגו, אף אחד לא מוכן להפסיד

כי כשמפסידים במשחקים כאלה, אי אפשר להפסיד בכבוד, הרי הדבר שמפסידים הוא הכבוד שלך

ה

אתה לא רב, אתה עורך דין.

ואני מחפה על חסכים.

אני אוהבת אותך, מה זה משנה איך?

הכל מזכיר לי... יה אללה, הכל. אפילו הגלים בים.

כבר לא אכפת. לי. לי. לי. לי?

ו

you say I do and I say I do but somehow we dont, somehow we arent

(לא בא לי על גרשיים)

ת

איכשהו, כשאני רואה את הסוף איתך, משהו תמיד מפתיע אותי וזה ממשיך שוב כאילו כלום לא קרה.

זה מוזר, זה ממש מרגיש לי כמו סוף.

כי, כי, כי, כי אין כוח.

כי אין לי כוח.

אין בעיות;

אתה תתכחש אלי,

גם אני אתכחש אלי,

אני אתכחש אליך,

ונעביר את הזמן בהכחשה מטורפת שתיפסק רק כשאנחנו ניפסק. כי אנחנו לא נפסיק לבד, נכון?

אכן, בלגאנים ו(אכן)לילה טוב.

מספיק לי, לא מתחשק לי לרוץ לרדוף לפספס לא לפספס לא יודעת די.

יקרה מה שיקרה?

כן. כן! כן?

אני אחיה גם אם השמיים יפלו וגם אם הם לא.

כי, מה שעושה לך טוב... אתה יודע. זה נגמר ומתחיל לא בי.