היי,
שלום אנשי ישראבלוג (או מי שנשאר ממנו)
שלום לחמשת המנויים במייל שלי.
נכנסתי לבלוג לחפש תמונה היסטורית של משה ידיד שלי שנפטר
ומצאתי את עצמי מחטטת פוסט-פוסט במשך 5 שנים בבלוג, עד שלבסוף מצאתי את התמונה.
על הדרך התמלאתי נוסטלגיה. (כרגיל)
למה בעצם הפסקתי לעדכן כאן?
ממתי הפסקתי לשתף על החיים שלי?
(חושבת ממתי שהפסיקו להיכנס לכאן אנשים חח)
טוב אז קראתי בבלוג המון ריבים שהיו לי עם אלכס.
כמובן שריבים תמיד עוד יש, כי זוהי זוגיות אמית, ולא כמו שמוכרים לנו בערוץ ויוה.
אבל זוכרים לשים את האמוציות בצד. להתרכז בעיקר ולא בתפל.
אלכס הוא בעל מדהים!! אוהב! מפרגן! עוזר! תומך!
והחשוב לי מכל.. הוא אבא למופת!
לפעמים אנחנו יושבים לארוחת ערב, אחרי שלביא שלנו כבר רדום בחלום הלילה שלו..
ואנחנו מסתכלים על תמונות שהגננת שולחת מידי יום, ומתמוגגים מהפרצופים שהוא עושה שם!
כל יום איתו זה עולם
לא מזמן למד ללכת, והוא מתרגל המון את ההליכה.
אני מתמיד מסתכלת עליו, נפעמת, ורואה איך הזמן טס לו.
עברו עליי חודשיים לא פשוטים.
הפטירה של ידיד שלי משה ז"ל, והמון לחצים בעבודה שלי, שחיקה.חוסר יציבות בתזונה ובשתיה
כל זה הוביל אותי לתוך מקום פחות נעים
הוביל אותי לקריסה.
כתוצאה מזה הבאתי משכורת מאוד זעומה החודש.
אבל השבוע אני מרגישה שאני חוזרת לעצמי לאט לאט,
המוטיבציה חוזרת, הזדמנויות עסקיות שוב מגיעות אלי ואני מחבקת אותן לשם שינוי.
אני רוצה לפתוח דף פייסבוק, ולהעלות לשם תכנים על בסיס יומי/שבועי
בנושא: שיווק לעסקים, התנהלות כלכלית, מוטיבציה, הצלחה, הגשמה וכו'...
אשמח לרעיון לשם של הדף.
יש לי המון ידע לשתף בתחומים שלי של צילום&עיצוב&שיווק + IQ פיננסי שאני מפתחת לעצמי בעקבות ספרים שאני קוראת.
וכמובן אני בתהליך של ליווי עסקי של מדריכת תו"ת (של אלון גל), אז יש לי המון מה להעביר בעולם הקואוצצ'ינג.
אני מרגישה שהפכתי למכלול של דברים, אבל בפועל לא עושה כלום.
לכן החלטתי לפתוח עמוד ולטפטף לשם טיפים, תכנים, ידע.
נ.ב
אחרי קריאה ממושכת באכיון הבלוג,
הייתי מרוכזת מידי ברדיפת אחר "חברה הכי טובה" ותמיד ניסיתי לשבץ מישהי כזו לתפקיד.
הייתי ברדיפה אחר הזמן היקר של אלכס (גם היום חחח מסכן שלי)
והעלתי יותר מידי פוסטים על דיכאון ובדידות. יותר מידי.
יום אחד אני אמות, ואני לא רוצה שזה מהשיזכרו ממני.
זה עוד משהו שאני רוצה לעבוד עליו. האופטימיות.
שאגב היא קיימת מצויין אצלי. רק שאני נזכרת להכנס לבלוג ולשפוך על המקלדת רק דברים כאובים.
מאז למדתי תובנות חדשות. לדוגמא: חצי הכוס המלאה, היא למעשה כולה מלאה!!! חצי במים חצי באוויר. אבל היא מלאה.
אילולא היתה ריקה היה בה ווקום.
הכל עניין של הסתכלות שונה ממה שהורגלתי.
ולקינוח,
תמונות שהגננת שלחה לנו מתוך פעילות כלשהי.
עם מסננת ורודה על הראש חחח הרג אותי מצחוק!
כינוי:
*+*+מורנית+*+*
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
