האוגר המזמר

מאת: איש שממש לא אוהב להיתקלח.

אל: אהובתו, הנקיה- להפתעתנו.

לפעמים אני שוכח, איך זה לחיות בלי ריח רע

כל השנים בלי המקלחת, נראות כמו יום אחד.
עם הזמן שחולף, אני לא מתקלח
ורק רוצה להודות, לומר את שבלב.

לפעמים מרוב שטוב לי, אני שוכח ת'סבון.
איתך הכל כל כך רגוע, איזה שיגעון.
והעתיד מחייך, זה הכל בזכותך,
מה נותר לבקש, מלבד מגבתך?

תודה ליפה שלי, לנקיה שלי, למהממת..
תודה שהרחת אותי כל השנים האלה
ואין, עוד נקיה כמוך, שתאהב אחד כמוני.
את, בשבילי את כמו מקלחת.. כמו מקלחת!

את לא אחת שמוותרת ,את נלחמת בשבילי.
ולא נותת לי להסריח, עם הסבון שוב ליידי
יודעת לאהוב, מתקלחת בלי בלי סוף.
בלעדייך לא אוכל, גם דקה אחת לחיות.

תודה , ליפה שלי, לנקיה שלי, למהממת

תודה, שהרחת אותי כל השנים האלה..

ואיך נקיה כמוך

תאהב אחד כמוני ואת בשבילי כמו מקלחת...

כמו מקלחת..