קר/חם לי, משעמם לי, אכלו לי,שתו לי...

שלום לכולם (? מישהו עוד קורא כאן?)

אז... מ-ל-א זמן עבר, חיים שלמים האמת בכמעט שנתיים האלו.

הפכתי להיות אמא, מאז אני כבר הספקתי ללדת שוב (ממש לאחרונה , לפני 3 שבועות)

אמא ל2 בנים. עוד מתרגלת לטייטל.

החיים התהפכו והתבלגנו ונהיו קשים יותר מבחינת להטוט ומבחינת זוגיות, זמן אישי, השקעה במשהו וקשב.

א-ב-ל הפכו למדהימים, מאושרים, עם תשומת לב לפרטים קטנטנים, רצון להשתפר ולתת דוגמא, חשש מכל מה שלא תלוי בנו, רצון לברך ולהתברך בבריאות כל הזמן (כי בשאר אנחנו עצמנו נטפל) וכן הלאה.

כן, קיטש עבר לגור כאן.

אולי אחזור לכתוב? מי יודע, בינתיים עוד עוקבת אחרי קומץ מהכותבים כאן.

התגעגעתי אבל לא בטוחה שחזרתי.

אנחנ עכשיו במוצאי יום כיפור, נזכרתי שבעצם הסתקרנתי והתחלתי לבדוק את ישראבלוג בכיפור לפני עשור בערך (או בדיוק בעצם).

עכשיו, כיפור, ואין הרבה זמן סתם לשבת ולכתוב ולשכתב ולסדר ולעצב ו.. ו... ו..

וכמובן שהפייסבוק וקנדי קראש, קבוצות הווטשאפ, הסדרות שהורדנו ובעיקר העייפות (אוהו איזו עייפות) תופסים הרבה ממעט הזמן הפנוי שיש כשהילדים ישנים.

בשנה שעברה בחגי תשרי קבעתי לעצמי 4 מטרות שקיוויתי להשיג באותה השנה ולשמחתי הרבה גם עמדתי לשם שינוי במשימה:

1. להאריך את השיער ולתרום לזכרון מנחם.כל הזמן יוצא לי להאריך את השיער (מעט פחות מהנדרש כי מסתבר שצריך לתרום מינימום 30 ס"מ) ולקצר אותו באופן משמעותי. הפעם הצלחתי ואכן הארכתי הרבה מעבר לבד"כ (באופן שכבר היה מעיק, בטוח ובטח באוגוסט בחודש תשיעי) ותרמתי בשמחה רבה למרות שהשיער קצר הרבה יותר ממה שאי פעם עשיתי (אבל עדין יש הרבה ממנו.)

2. לתרום דם. נכון, למי שתורם בד"כ זה נשמע שולי, אבל זה ממש לא מובן מאיליו עם טיפולי פוריות, ניסיונות להירות, כניסות להיריונות והנקה בנוסף לכך שכשאני כן יכולה לפעמים אין המוגלובין מספיק גבוה. בדיעבד מסתבר שתרמתי דם כשהייתי כבר חודש בערך בהיריון.

3. להתחיל ולסיים (כולל כמובן מעבר מבחנים) קורס חשבי שכר. 3 שנים אם לא יותר חיכיתי שבעבודה יאשרו לי לצאת לקורס הזה על חשבונם כי זה מה שאני עושה בפועל כבר 5 שנים פשוט בלי תעודה. הפעם החלטתי שאעשה את הקורס גם בלי עזרת העבודה ובעצם בפועל העבודה נכון להיום שילמה לי על הקורס מלבד על המבחנים. אני בטוחה שעברתי אותם למרות כל הקושי בללמוד פעם בשבוע אחרי הצהריים עם ילד קטן בבית ובהיריון ולמרות העיכובים במבחנים שנוצרו בגלל מבצע צוק איתן. אני מחכה לתשובה פורמלית על המבחן האחרון כדי לקבל את התעודה מלשכת רואי החשבון ולעדכן את קורות החיים שלי בהתאם (למקרה הצורך).

4. להצליח להיכנס להיריון וללדת. שוב, ממש לא מובן מאיליו וגם לא בדיוק תלוי רק בי (או בבעלי כמובן) בתור מישהי שלקח לה 4 שנים להיכנס להיריון וללדת בפעם הראשונה. ובכל זאת, בסופו של דבר למרות ובגלל הכל (כרגע לא אפרט) הצלחנו.

לא יכולה לתאר את תחושת הסיפוק במילוי משימה שהגדרת לעצמך עבור עצמך.

אני מקוה שהשנה אצליח שוב להגדיר לעצמי מטרות שקשה אבל אפשרי לבצע אותן.

ובינתיים

חתימה טובה לכולם וסוכות שמח.

אילנה.