לעיתים קרובות המחשבה הזאת עוברת לי בראש...
ולא,לא רק פעם בחודש למשך חמישה ימים,ולא כי אני נמשכת לנקבות.
אני חושבת על זה,כי לפעמים אני מגיעה למצבים שממש בא לי להיות קצת יותר בשליטה.
מה הכוונה שלי?
הכוונה היא,לא לפחד ללכת לבד הביתה בלילה,או לצורך העניין ללכת לכל מקום לבד.
לא להיות תלויה בידידים שלי שיבואו איתי למקומות.
לא להיכנס לחנות בגדים ושהמוכר הולך אחריי ומעיר לי הערות שאולי בשבילו הן נחשבות כמחמאות.
לא לעצור טרמפים עם שני חברים שלי ושמכוניות עוברות וצועקות לי דברים כגון:"הייתי מזיין אותך בתחת".
לא להיזהר בכל מילה שאני אומרת,כי חלילה,אולי תחשבו שזו רמיזה/הזמנה מינית.
לא לפחד לשתות אלכוהול,או להפך,לשתות אלכוהול ולגלות שלא קנית לי משקאות כי אתה חמוד,אלא כי בא לך משהו ללילה.
לא לשמוע שאני מפגרת,כי "לא זרמתי".
לא להישפט על העובדה שזה שאני אישה,אומר שאני לא יכולה לנהוג/אני צריכה לבשל ולנקות/-הכנס סטריאוטיפ כאן-
לא לשמוע שאני גברית כי אני אוהבת מכוניות,או שותה מרפיס או וויסקי,או שהאגרופים שלי מכאיבים.
לא לדאוג למראה שלי כל כך,ולשם שינוי להיות קצת יותר בטוחה בעצמי.
שורה תחתונה,לפעמים הייתי רוצה להרגיש איך זה להיות גבר,איך זה הניתוק המוחלט בין הפיזי למנטלי.
ללכת בלי פחד,בלי להסתכל אחורה,ללכת בחופשיות.
אני אוהבת את זה שאני בחורה,אבל רק לקבל את ההרגשה הזאת לפעמים יכול להיות נחמד :)

עכשיו דמיינו אותי עם גלח וזקן.יפה לי? XD