לפעמים זה מרגיש כאילו יש לי חור, בתוך הבטן קצת למטה לכיוון האגן, במקום שבו כשאני באמת שמחה יש חמימות נעימה ורוגע שמתפשט בפנים.
אני יכולה להרגיש אותו בעוצמות שונות, כאילו הגודל שלו משתנה אם אני עומדת או יושבת או שוכבת, אבל כשהוא שם אני לא יכולה להתעלם ממנו.
הוא כמו חור שחור, שואב לתוכו אנרגיות ומטיבציה ושמחת חיים, אני מרגישה אותו עם כל נשימה ולפעמים הוא כל כך ממלא לי את המחשבות עד שאני לא מבינה איך משהו בעצם מורכב מאין מסוגל להיות כל כך נוכח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אלאנה