וואו..שני פוסטים בשבועה אחד....הדירה של אבא שלי ממש נותנת לי השראה...*ציניות נותפת מכל מילה*
בכל אופן..כניראה..לא בטוח...שביום שישי אני הולכת עם אבא שלי לארוחת ערב אצל החברה שלו...ליפגוש אותה ו..*מיצתמררת* את המישפחה שלה.
אין לי סבלנות...ליפגוש אותה זאת אומרת עוד צרות להוסיף לרשימה הארוכה ממילא שלי...
אני כבר הבנתי ביני ובין עצמי למה כל כך קשה לי ליפגוש אותה...כן כן אנשים..כניראה ניחשתם את זה הרבה לפני..ואם עניתם קינאה אז..דינג דינג!! תשובה נכונה!!
כמובן שאני מקנא בה...הזמן המועט שאני אחלוק איתו בשנה ייצתרך לרדת בחצי אם אני אפגוש אותה...ביגלל שכל סוף שבוע ניהיה אצלה..
.והיחס המועט שהוא נתן לנו מלחתחילה ירד גם הוא בערך ב80% ביגלל ש...היי...לי אין שום דרך להיתחרות בה...היא סקס ואוכל...מה גברים צריכים יותר..?
ומי שיגיד לי שזו לא תחרות הוא זיין שכל מיקצועי...כמובן שזו תחרות...!!! כל החיים הם תחרות אחת גדולה של צב וארנב...ומי שלא עומד בקצב מאבד את השפיות וגם את חייו במקרים מסויימים.
האהא...אני יודעת שאת השפיות אני מאוד קרובה לאבד...בכל אופן...בכל מה שנוגעה לתחרות של אבא שלי..הוותק לא ניראה ממטר...ואיך שהוא אני תמיד מפסידה..כי..הוא נטש את החיים שלו איתי..
מה שמונעה ממנו לחתוך קשר הן נקיפות מצפון בלבד..באאע..מה זה כבר ישנה...גם כשאנחנו אצלו הוא נימצא 90% מהזמן איתה...
כל מה שיהיה שונה זה שלי יהיו 3 מפלצות קטנות לטפל בהן (הילדים שלה) בזמן שלהם יהיה עוד זמן ביחד...ונניח את הקטע של אבא בצד..החיים של האישה עצמה מתוסבחים לכשלעצמם!!
ומה אני צריכה עוד בנאדם מתוסבך על הראש??? יש לה מפגר-כתוצאה-מדריסה בתור ילד בכור, פקאצה קטנה בת 6, ו-וואנאבי ערס בתור ילד קטן ומסריח...ושאני לא אתחיל עם הבעל לשעבר שניסה לפוצץ אותה אבל היסתפק באוטו שלה....
אני צריכה אפילו להיסתכל על אישה שלא יכולה אפילו להיסתדר עם החיים של עצמה עד שהיא הביאה אותם למצב הזה..?
כיבינימט...אני מביאה על עצמי עוד ועוד צרות...אבל אני וכימעט כל מי שאני מכירה, כולל אבא שלי, יודעים שאני לא אוכל להגיד לו לא...כי אני רוצה שהוא יהיה מאושר...
ואני רוצה שהחיים שיש לו כאן יהיו טובים..למרות שאני חלק כל כך קטן בהם..ולמרות שהוא לא יורק לכיוון האושר שלי....
איכשהו ככה זה יוצא כל פעם מחדש..ואיכשהו זו תמיד אני שנופלת, או בוכה, או מפסידה.
הכל ביגלל שזה עושה אותי מאושרת כשהאנשים סביבי מאושרים...אבל..זה רק חלק מהאושר שלי...יש גם את האושר שאני צריכה להביא על עצמי...
...נו טוב..
האהא....יש לי גאווה של עץ ברוש....הגאווה שלי תיהיה המפלה הכי גדולה שלי...ואולי בעתיד הרחוק גם האחרונה...
ותמיד יישאר לי העולם הטוב יותר שלי!
אני אוהבת את הרגיעה הזאת שיש בשקיעות קיץ
..אחד הדברים היחידים שעוד נותנים לי מנוחה...
אני חושבת ששקיעת השמש יפה יותר ללב רצוץ מאשר ללב עצוב...למרות שלשניהם הצורך בה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
