Vibe

תודה למיאל שהעבירה לי את המקל הפזמני"ק הזה, שבהיותי בלוגר צעיר ונלהב בשלהי 2005 כמהתי לו בכל ליבי - וכיום זה תיק לכתוב פוסט שבאמת צריך לחשוב עליו...

לדלות שבע עובדות עלי זה לא קשה - למצוא כאלה מעניינות באמת זה כבר יותר מסובך... ואני לא מבטיח כלום בהקשר העיניין.

עובדה מס' 1 -

הבלוג קיים חמש שנים , נכתבו 315 קטעים ולמעשה נחמקו שלושה פוסטים בלבד במשך כל הזמן הזה: 

הראשון נכתב על זרובבלה (שכותבת כרגע בתפוז...) ונמחק מיד... השני נכתב על ידידה טובה שהיתה לי והעברתי עליה ביקורת נוקבת - בזמנו היא קראה אצלי וביקשה שאמחק את הפוסט. השלישי נכתב על מכונה - כן...מכונת יצור במפעל ולא סבלתי את הקטע הזה, לכן נמחק. 

בנוסף, כל ארכיון הכתיבה מוצג כאן ולא מחקתי אותו אף פעם.

אפשר למצוא את הבלוג שלי בגוגל ע"י חיפוש כל כותרת של פוסט שכתבתי אי פעם...ולמעשה כל בלוג בישרא..

זה מעיין "באג" במערך האבטחה של ישראבלוג, ומצאתי את עצמי מקבל כניסות מרחבי העולם בגלל כותרות באנגלית שהיו לי שחופשו דרך גוגל...

עובדה מס' 2 -

כל הצלילות שאי פעם צללתי (כמעט חמישים צלילות, שזה לא הרבה בכלל) היו במסגרת צבאית (מלבד שתי צלילות בריף הדולפינים באילת בגיל 14), עשיתי את הכוכב ראשון במסגרת הגדנ"ע של שייטת 13, ובקורס "סנפיר" עברתי את ההכשרה מחדש וכיום אני צולל ברמת 2 כוכבים. הכל על חשבון הצבא (:

האמת, אני לא חסיד של צלילה, במסגרת צבאית לא רואים הרבה דברים מעניינים מתחת למים בצלילה (תחתיות של ספינות זה לא מעניין), מיי הנמל אינם הכי סימפטיים מבחינת תכולה (החל מלכלוך פיזי כמו שקיות, שבבי עצים, חבלים ושאר זבל - ועד זיהום כימי כגון מוצרי דלק, דגים מתים ושאר חיידקי מים).

הים התיכון גם הוא אינו כל כך מגוון מבחינת חיים שמתחת למים: אין הרבה דגים, שלא נדבר על אלומוגים...

יש מקומות יפים מאוד לצלילה בים התיכון, אבל לא בקרבת הנמלים....

עובדה מס' 3 -

אני "על המדף", המצב הנתון כלשעצמו לפעמים מביך ולפעמים תורם, אבל בינתיים הוא נשאר כפי שהוא.

אני לא זוכר מי המציא את הביטוי הזה, וכבר חשפתי את משמעותו מעבר.. אבל זה לא פשוט לקפוץ מן המדף...

למעשה, פשוט מאוד לקפוץ ממנו, אבל הוא גבוהה - והנפילה ארוכה וההתרסקות בטוחה וצפויה מראש.

אז אני מחושב, ובינתיים רק מסתכל למטה בחשש...

עובדה מס' 4 -

לפני הגיוס עבדתי כמלצר במקום מפוקפק של אירועים קטנים (עד 250 איש) ולכל מסעדה\מקום ארועים שמכבד את עצמו יש "מארחת" שזאת למעשה בחורה יפה שעומדת בכניסה, מחייכת - ופשוט עושה נעים בעין... אני חושב שכולם מכירים את התפקיד שלה...

אז אני בתור בחור צעיר עם אמביציות החלטתי שאני מתחיל עם המארת שבמקום... עכשיו, נתוני הפתיחה שלה היו קצת גדולים עלי...

בחורה בת 25, 170 ס"מ על משהו כמו 55 ק"ג, גוף מסורטט ועיניי חתול מדהימות בצבע קרח תכלת, עורה בהיר-בהיר וחלק כמשי עם שיער חום כהה חלק עד גלי מבריק כאילו יצא מפרסומת לשפמו...היא לומדת לתואר ראשון במשפטים, והיא נראת (בפשטות) - מדהים.

כאן התחלתי להשחיז את את טפרי החיזור המחושב שלי תוך כדי העבודה, למעשה - אי אפשר להתחיל עם בחורה ולעבוד במלצרות בו זמנית, מה שגרם למעסיק שלי להגדיל לי במילים האלה: "אני מבין אותך - אבל זה או היא, או מקום העבודה שלך.." למעשה, לקח לי כמה דק' להחליט...והמשכתי בחיזורים...את הסינר תליתי אחרי האירוע והמשכתי לחוג סביבה כלווין במסלול מחושב..

זה לקח חודש תמים, ולבסוף הרגשתי שטבעת הזמן מתהדקת סביב צווארי והחלטתי להטיל את השאלה הגורלית: "למה שלא תקחי אותי בתור ההרפתקאה הצעירה שלך..?"

היא חייכה אלי... השפילה מבטה ואמרה: "אתה בחור מדהים..(שלל מחמאות שאני חוסך בצניעות..) אבל תחזור אלי שתשתחרר...שמור לך אצלי מקום.."

נשארתי עם חוויה בלתי נשכחת - חיזור אחרי בחורה מדהימה ביופיה ואופיה ולהגיע הכי קרוב שאפשר, ולא להצליח.

עובדה מס' 5 - 

יש לי חוש טעם מאוד מפותח, ולמדתי לעשות הפרדה ובידוד של טעמים שמחוברים ביחד: זה ישמע מוזר כי הרי כל אחד יכול להבדיל בין טעמים שונים... אבל אצלי זה טיפה יותר מפותח, קצת חקרתי את זה...ולמעשה התובנה המרכזית היא שאני מזהה ומפצל "ארומות" במאכל ולא רק "טועם".

הניסיון הכי מוצלח שלי הייה פורזן יוגורט שהרכיב שבעה טעמים שונים ובטעימת כפית אחת הצלחתי לזהות את כל השבעה.

ייתרון נוסף שהצלחתי לרכוש בתחום הקולינריות זה שוקולד, אני יכול לזהות אחוזי מוצקי קקאו בשוקולד... בסטיה של משהו כמו 15%

זה אחרי שעבדתי בשוקולטריה במשך כמה חודשים. ופיתחתי חיבת יתר לקקאו ומוצריו השונים.. אין ספק שזאת דרך נפלאה לשחד אותי. המועדפים שלי זה 45-65 אחוזי מוצקי קקאו בשילוב של קפה\אגוזים\נוגט\שוקולד חלב עשיר חמאת קקאו\שבבי קקאו במוצקים של 90%... שוקולד טוב זה ממש סם. יש להתייחס אליו בהתאם!

בכלל בנוגע לאוכל וטעמים אני מאוד ליברלי ועשיתי נסיונות קולינריים פורצי דרך - המתכון הטוב ביותר הינו כבד עוף ברוטב פירות יער (קומפיטורה) עם שוקולד מריר ולבן ונגיעות חלמוני ביצה ממולחים = מדהים!

עובדה מס' 6 - 

אני קיבוצניק, את זה כולם יודעים. למעשה אני דור שלישי בקיבוץ. סבא שלי (וסבתא ז"ל) מצד אבא, הייו בגרעין "יסודות" של השומר הצעיר שהקים בהגשמה את הקיבוץ בשנת 50'..

אבא שלי, הוא למעשה הילד הראשון שנולד בקיבוץ - שמו ניר, כתלם הראשון הנחרש בשדה. אבי כל חייו בקיבוץ, והוא בן קבוצת "סלע" הראשון מהקיבוץ שלמעשה חלשה (הקבוצה) על ארבעה קיבוצים: נחשון, הראל, רבדים וכפר-מנחם שמנו קרוב ל 30 ילדים בהפרש של 3 שנים...

הוא למד ב"מוסד - צפית" שבקיבוץ כפר מנחם, בו גם אני למדתי את החטיבה והתיכון. 

אני הוא הדור השלישי הגדל בקיבוץ שחונך ב"צפית" (כיום זה כבר לא "מוסד" - שנותן קונוטציות שליליות) ואני אחד מתשעת בני קבוצת "אלון" (כל שנתון גיל בקיבוץ בוחר לעצמו (!) שם לקבוצה רגע לפני המעבר בין הגן לכיתה א').

עובדה מס' 7 - 

הסקופ הכי גדול כאן ושמרתי אותו לסוף. אחרי לפחות 3 שנים שזה נשמר כסוד כמוס שרק שתי בנות מלבדי ידעו על קיומו החלטתי לחלוק איתם את הידיעה שיש לי בלוג אנונימי הנכתב במקביל הגלוי לכל הנ"ל.

הבלוגרים (או יותר נכון הבלוגריות) הבאים שזוכים בכבוד להמשיך את המסורת רבת השנים:

-  TRIX \ po'esy: למעשה אני לא ממש מכיר אותה, והייתי רוצה - וזה אחלה תירוץ(יש לה סטייל).

- kate: ישראלית שעשתה ירידה מהארץ לקנדה הרחוקה והקרה, אבל כמה שהיא רחוקה היא עדין כותבת פה ושם עולם נפלא של חושים טורפים. מקווה שהיא תענה לקריאתי.

- vic: הבחורה שלמעשה חשפה אותי לתודעה האופנתית העולמית עם גישה יוצאת דופן של צילומים מיוחדים, פוסטים קצרים ומשפטי מחץ...