Vibe
Free Flow
|
| 4/2010
ירדתי נמוך
1. כמה בלוגים יש לך?
- חשפתי את העובדה הזאת כאשר "השרביט" הייה כאן, והעובדה שמסתובב ברשת עוד בלוג שאני אמון עליו - כמובן שהוא בלוג אנונימי לחלוטין, בלי תמונות, בלי איזכורים, בלי קישורים וכו'...
הסיכויים למצוא דמיון או קשר כלשהו בין הבלוגים הוא קטן מאוד. אבל אפשרי.
בכל אופן הבלוג ההוא פעיל הרבה פחות מהבלוג הזה.
2. כל כמה זמן אתה מפרסם פוסט חדש?
- לרוב אני כותב בערך עשרה פוסטים בחודש וזה מצביע על הנתון שמתעדכן פוסט בערך כל שלושה ימים, הבלוג השני בניגוד מוחלט לזה, מתעדכן פעם בחודש במקרה הטוב.
3. איך מגיעים לך רעיונות לפוסטים חדשים?
- לרוב הפוסטים נובעים מהחיים שלי, חוויות, תחושות, רגשות, ארועים, חלומות, מקרים, זכרונות וכו'...
אבל אין ספק שאני הכי אוהב לכתוב ברגע שהמוזה נוחתת עלי ומשרה את הקסם שלה וצובעת את הפוסט בצבעים אחרים לגמרי.
המוזה נותנת נפח והרבה עוצמה לקטעים, לכן יש קטע באמת טוב בערך פעם בחודש שבו המוזה באה לבקר והשאירה חותם נעים.
4. מהי ההפסקה הכי גדולה שעשית בין פוסט לפוסט?
- אני זוכר שיזמתי הפסקה מכתיבה כמה פעמים, אבל נשברתי דיי מהר, אחרי הכל הכתיבה זה משהו שבוער בתוכי, וזאת דרך נפלאה לפרוק הכל ובעצם ליצור משהו חיובי. יש כאלה שיראו בזה אומנות ויש כאלה שלא - אני לא מתווכח, אני יודע שזה גורם לי להרגיש טוב, גורם לי להתפתח ולהתבגר, לכן אני ממשיך לכתוב (:
ההפסקה הכי ארוכה שהיתה לדעתי היא התקופה שבה הייתי בריתוק בבסיס למשך 28 ימים.
5. פרסמת פעם פוסט שהתחרטת עליו?
- הפוסטים היחידים שהתחרטתי עליהם - נמחקו.
אני לא יודע כמה בלוגים קיימים כמעט חמש שנים ולא מחקו את כל ההיסטוריה שלהם , אבל אני משאיר את ההיסטוירה פרושה לנגד עיניי כדי לראות מה עברתי ומאיפה התחלתי, מאיפה באתי ולאן מועדות פניי.
זה נותן פרספקטיבה להכל. קטעים שכתבתי בזמן משברים שאז חשבתי שזה סוף העולם עכשיו מתבררים כזבוב קטן על הקיר..
הבלוג הוא צוהר נפלא אל העבר - ולכן אני לא מוחק קטעים שכתבתי.
6. האם אתה מעדיף הרבה כניסות לבלוג ומעט תגובות, או הרבה תגובות ומעט
כניסות?
- האמת שלא אכפת לי! בתור בלוגר מתחיל באמת ספרתי את הכניסות והתרגשתי שהיו תגובות.
אבל היום אני כותב כדי לכתוב! ולא כותב בשביל מישהו או משהו. לא בשביל הפרסום והחשיפה ולא כי אומרים לי.
אני כותב לעצמי ונהנה מזה שאחרים נהנים מהייצירה שלי.
התגובות חשובות לדעתי יותר מהכניסות - כי אחרי הכל הן מראת הרגשות של הקורא. לכן אני מעדיף שהיו עשר כניסות ועשר תגובות מאשרמאה כניסות וחמש תגובות.
7. אתה מגדיר את עצמך כמכור לבלוג?
- כן! אין צל של ספק שאני מכור אנושות לכתיבה ולבלוג. כל יום-כל יום אני נכנס לישראבלוג ועושה סיבוב מנויים, קורא תגובות ומגיב אצל אחרים ופשוט נמצא כן לפחות שעתיים ביום. לדעתי אני נמצא כאן יותר מאשר בפייסבוק!
8.מי יודע על הבלוג שלך?
- יותר נכון יהייה לשאול מי לא יודע על הבלוג הזה! הוא פרוץ לגמרי, אפילו יותר מדי (לכן פתחתי אחד אנונימי ובפרופיל הרבה הרבה הרבה יותר נמוך). החל ממורים בתיכון שהגיעו אליו ועד אנשים מהצבא, חבר'ה מהתיכון שלמדו איתי ועד קולגות לעבודה של אמא שלי. יותר מדי אנשים יודעים על קיומו ויש להם גישה אליו.
מכיוון שהוא פרוץ כל כך פיתחתי שיטת כתיבה ייחודית שמסתירה מאחורי הרבה מטאפורות סיפור אמיתי טבול בהרבה אמוציות ופרטים אישיים.
זאת מעין שכבת מגן שהכתיבה שלי עוטה כדי לאפשר לי להמשיך ולכתוב כאן למרות הכל.
9. איזה בלוגים אתה קורא?
מטעמי צניעות הפרט לא אפרסם כאן את רשימת הקבועים שלי, אבל הבלוגים שאני קורא מאוד מגוונים ואני לא יכול להתאים פרופיל ספציפי לבלוגים שאני קורא בהם.
חלקם בלוגים חצי אנונימיים וחלקם אנונימיים לגמרי, בניגוד לבלוגים שנמצאים ברשימת הפעילים, יש בלוגים "פשוטים" לא מפורסמים אך גלויים לכל...
אני משתדל לקרוא אצל בלוגים שהגיבו לי, לראות מי האנשים שעומדים מאוחרי המילים וגם לקפוץ לביקור אצל מי שנתפס ברשימת הקוראים האחרונים.
10. איזו עיצה הייתה נותן לבלוגר מתחיל?
- פשוט תכתוב ותכתוב ותכתוב!
כתיבה זה כמו ספורט, ברגע שמתאמנים בזה יותר, זה הופך קל יותר ואפשר להגיע לתוצאות גבוהות יותר!
כישרון טבעי ויצירתיות לא תזיק! חזק ואמץ (פוסטעצות יותר נרחב בהמשך).
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Fresh Green Freedom