קIוIפIסIא

יש לי קופסא

והיא ריקה.

אני יכולה לשים כמה דברים שאני רוצה

או שאני יכולה להשאיר אותה ככה,

היא תהיה בסדר.

הייתי רוצה לשים את הדברים הטובים בחיים

הדברים שגורמים לי לחייך,

הדברים שגורמים לי לצחוק.

לפעמים הקופסא שלי מתמלאת יותר מידי ואז

אני צריכה להוציא ממנה דברים.

לפעמים

בטעות,

אני שמה דברים שגורמים לי לבכות

אבל אז אני מוציאה אותם במהירות

ומפנה מקום לדברים השמחים.

לפעמים הקופסא שלי נש ברת

בגלל שהיא לא מסוגלת להחזיק כ"כ הרבה דברים בבתאחת

אז אני,

לאט   לאט

מוציאה את הדברים, אחד   אחד

ומתחילה מחדש

ומצליחה.

אבל הקופסא שלי תמיד איתי

והיא כבדה,

רוב הפעמים.

זה קשה אבל אני לא מוותרת,

אני ממשיכה לסחוב אותה,

וממשיכה לסחוב אותה,

וממשיכה לסחוב...

הכל טוב.

חוץ מהגרון..

שבת שלום,

ג'ודי. D: מגדירה מחדש את המושג 'מחוננים' ;]