I'm not gonna write you...

to stay

אני צריכה להתחיל להקשיב יותר לאנשים

אולי פחות לעצמי.

כי כשאני רוצה משהו, כשאני נעולה על משהו

אני לא חושבת על שום דבר אחר

רק על זה.

אני לא חושבת על הדרך להגיע לשם

או מה יקרה בהמשך, אחרי שאני אשיג את זה

אני לא חושבת על עצמי

אולי על הרגשות שלי

כי כשאני רוצה משהו, אני רוצה את זה

ואני אמשיך לרצות את זה עד שאולי אני אהיה קרובה להשיג את זה

שוב

או אולי ידברו אליי ואני אצטרך לקלוט מתישהו

להקשיב לאנשים

כי זה לא שהם יודעים יותר טוב ממני

הם פשוט לא עיוורים למצב הזה כמוני

כי אני רוצה את זה

ובגלל זה אני שוכחת

שוכחת מהכל-

כי זה מה שאני רוצה וזה מה שאני אקבל

נכון.?

לא,

כי זה לא שווה את זה..

זה לא שווה להשפיל את עצמי כדי להגיע לזה,

זה לא שווה את מה שיקרה אחרי זה, כשזה יהיה שלי

כי זה כבר לא יהיה שווה את זה אחרי שזה יהיה שלי

כי שכחתי את העקרונות שלי

כי זה כבר נואש, לא טבעי, מאולץ.

יש עוד הרבה אז אני לא צריכה לדאוג

כי יש לי את כל הזמן שבעולם, אני לא ממהרת לשום מקום

נראה לי.

ויש גם דברים יותר חשובים על הראש

דברים אמיתיים

לא סתם חלומות מטומטמים

כי הם באמת מטומטמים לא משנה כמה פעמים אני אנסה להסביר את עצמי

כי זה מטומטם

וזה עבר מזמן וכולנו המשכנו הלאה,

כולנו.

כמובן שאני אמשיך לרדוף אחרי משהו שהוא כבר מזמן לא קיים

כי זה מה שאני עושה

תמיד

כבר התרגלתי לא לשחרר

שזה כבר הפך להיות מצחיק

כי לעזאזל!

זה כבר לא קיים

כבר מזמן זה לא קיים

זה היה קיים

אני נזכרת בזה כל יום.

וזה היה טוב, זה היה יכול להיות כ"כ טוב,

זה למה אני לא משחררת.

כי אני נזכרת.

כל יום, כל יום, כל יום,

זה למה אני לא משחררת.

זה באמת היה טוב, העלה חיוך

חיוך גדול

והייתי שמחה לרגע אחד אפילו

אתם יודעים, שמחה באמת.

והכאבי בטן, הלחץ

וואו כמה שנלחצתי

התרגשתי

רציתי את זה כ"כ והייתי מוכנה לזה

הייתי לגגגגמרי מוכנה לזה

הייתי צריכה להחזיק בזה חזק, לא לשחק עם זה

טעות שלי, שוב.

אז זה נגמר ובדרך כלל ממשיכים הלאה

נזכרים מידי פעם בזמנים הטובים והמעטים שהיו

אבל ממשיכים הלאה

כי זה העיקר.

את החלק הזה שכחתי..

הפעם אני לא אחסום תגובות

אני רוצה לשמוע מה יש לכם להגיד

מעטים אבל הרבה בשבילי..