כינוי:
Ginger_Winnie מין: זכר
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2006
 הדייט הראשון שלי!
שבת שלום מעריצים יקרים!
רציתי לספר לכם על מקרה שקרה לפני כמה ימים, הדייט הראשון שלי.
הכל התחיל מהפסקת עשר בבית הספר שלי... יצאתי להסתובב בחוץ, לתפוס קצת שיזוף (גיחי), בלי ששמתי לב התקרבתי יותר מדי ליער האפל, מקום שאסור בהחלט להסתובב בו.
התחלתי ללכת לאחור, אבל לפתע שמעתי קול של בחורה.... "רוווו... היווווו.... ברווווו"... מישהי בכתה בכי שלטי חוצות.
הלכתי לבדוק במה מדובר, וראיתי את עדי ע' כובשת את פניה בזרועותיה... אזרתי אומץ, התקרבתי אלייה ושאלתי "למה את בוכה?".
היא ענתה "אני מכוערת נכון?? תהיה כנה איתי נבלה!!!"... השבתי לה, שהיא אחת הבחורות הכי אלגנטיות, עדינות ומקסימות שפגשתי מעודי (לא, אין מבחר).
חיוך שטף את פניה האדומות... ואז, הפתעתי את שנינו! בספונטניות גמורה!
"כשאת בוכה את לא יפה, את לא, יפה... ככה או ככה, כלבה"... היא הסמיקה, אמרה שיש לי קול ערב, ותודה על זה שאני מתעניין בה. שבריר שניה לפני שהספקתי לענות, היא הרכינה ראש, ולחשה, כאילו לאוויר: "מה אתה עושה היום בערב?"... עניתי לה "אני בעיקר הולך לצפות בטלוויזיה, את יודעת, פרקים חוזרים של מואישה, משעל חם, וציפורי לילה עם טל ברמן".
"לא טיפשון" היא חייכה אליי, "במילים אחרות אני שאלתי, אם אתה רוצה לצאת איתי היום בערב". הייתי המום, אבל לא קפאתי כמו שדקל הישן היה עושה. זרקתי לאוויר "כן" והרכנתי ראש.
"יופי, אז תאסוף אותי ב-8"... יצר הצחוק ואי הרצינות גבר עליי, ושאלתי "ואם אני אאסוף אותך מחר ומחרתיים, יהיה לי אוסף פרטי של עדי ע'? חחחח הבנת? לול".
היא צחקה, ואמרה שאני בחור משעשע מאוד, קמה, אמרה לי "טוב, אל תשכח אותי..." והלכה.
בלי ששמתי לב, השיעור כבר התחיל. אפף אותי ענן האופוריה הכי גדול שאי פעם חשתי. לא היה לי כוח להמשך היום, רצתי הבייתה, אכלתי, ותפסתי תנומה. קמתי ב-6 וחצי, בחרתי את הבגדים הכי יפים שלי, צחצחתי שיניים, קצת ג'ל, סירוק קל, משקה פרוטאין ולדרך. הופסל'ה על האופניים.
עצרתי ליד הדלת של הבניין שלה, ושרקתי. יצא אליי בחור שנראה קצת ערס מקומה שניה וצעק "סתום ת'פה ג'ינג'י!". בלי שהייתי צריך לשרוק שוב, עדי הוציאה את הראש שלה מקומה שלישית, ואמרה "אני כבר יורדת"...
דלת המעלית נפתחה, וממנה יצאה מלאך. לחצתי לה את היד, הושבתי אותה מאחוריי, קצת דחוס אבל לפחות ישבתי ליד החלון (חחחחח הבנתם? לול). נסעתי ונסעתי ונסעתי, היא אמרה לי שאני נהג מצויין. באמצע הדרך הייתי צריך לעבור ליד חבורת ערסים שלמרבה הפלא לא אמרו לי כלום. רציתי להרשים אותה, אז סובבתי אליהם את הראש וצעקתי "היי אתם! מה אתם עומדים שם? מרגול עסוקה היום" גלינג גלינג בפעמון, ותפסתי תאוצה בירידה עד שהם לא נראו, למרות ששמעתי צעקות רחוקות במבטא שנשמע קצת ערבי, אבל אתם יודעים איך זה ערסים.
הגענו לחוף הים, שהיה ריק ושקט להפליא, ואז שלפתי את הנשק הסודי: מפה.
פרשתי אותה על החול, והתיישבנו. היא אמרה שהיא מאוד נהנית, ואמרתי לה שאני שמח על כך. השמש כבר שקעה, וקולות השחפים וצופרי הספינות החלו להתעמעם באותו ענן אופוריה שחזר ועטף כל איבר בגופי החסון.
היא קירבה את פיה אל פי, מכינה את עצמה לנשיקת המילניום... אבל לפתע, היא נעצרה, פתחה את עינייה, ואמרה בטון כועס "קום".
"מה?" שאלתי. "קום כבר אידיוט! אתה תאחר להסעה". לא הבנתי מה היא רוצה ממני, הרי לפני fמה שניות עמדנו לצרפת אחד את שפתיה של השניה, ובמצמוץ אחד, ראיתי את אמא שלי רוכנת מעליי, מנערת לי את הכתף.
הבנתי מה קרה, וענן האופוריה נעלם באופק העולם האכזר.
עד לדייט הראשון שלי, כנראה שאני אמשיך לחלום...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
