עכשיו צריך להתקלח שוב.
נכנסתי לחנות שלך כדי לראות מה האופציות שלי למוט מקלחת מפנק.
ככה קוראים לו. כבר חודשים שאני רוצה להתפנק עם ראש גשם שכזה.
נכנסתי בדלת בחנות, איש המכירות השני היה עסוק אז ניגשת אלי את.
ואווו, זאת חייבת להיות החנות של אבא שלך, אחרת אני לא מבין מה יפה כמוך עושה כאן. גבוהה (עם עקבים נמוכים), שיערך חלק, אסוף ב"גולגול" מרושל, עם קצוות משוחררים. לרגע הייתי בטוח שגם את קונה שמחכה לסיוע.
כשהצגת את עצמך הסתדרו לי המחשבות.
את באמת עובדת כאן.
דמיינתי שראיתי בעינייך מבט אחר.
מפלרטט.
ביטלתי את המבט הזה. דורש בתוקף מהחרמנות שלי להמתין בצד.
כאבל את ידעת לקרוא אותי.
אולי זו כימיה?
הקדמתי אותך לכיוון איזור הברזים בכוונה כדי שתלכי אחריי ולא אני אחרייך.
לא רציתי להסתכן להיות אחרייך, לצפות בך מעכסת בנשיות פורצת.
צלילי העקבים שלך על משטחי תצוגת הקרמיקה תופפו לי בנעימים על עור התוף וגרמו לי להאט בלי שליטה.
ועקפת אותי. ואחרייך שובל של ריח מתקתק ונעים.
הצגת לי את המוט הזה ואת המוט ההוא ואני, כשיכור, כבר לא שמעתי מה ולא זכרתי כמה.
פתאום אמרת "פטמות מסיליקון" ודווקא צירוף המילים הזה החזיר אותי למציאות.
ניסיתי להשתתף בשיחה, כאילו אנחנו בדייט, ( אנחנו??? דייט? אוקי, בוא נזרום עם הסיטואציה)
המשפט היחיד שהצלחתי לחשוב עליו הוא ש"קראתי באינטרנט, באתרי מכירות אחרים, שיש מונח מקצועי יותר טוב מ'פטמות מסיליקון' אבל אני לא מצליח להזכר מבו" ( היי, אי אפשר שלא להבין את מצבי... בעודך מרימה יד גבוה לכיוון ראש המקלחת, חולצתך נמתחת ומתרוממת, שדך השמאלי נמעך הצידה, ומלטפת בציפורנייך את הפטמות. של הראש. של המוט. מקלחת )
צחקקת לך על המבוכה שהבאתי את עצמי אליה...
המשכנו להסתובב בין הדגמים. אני מנסה להזכר עכשיו ונראה שעשינו המון קילומטראז'. בחנות. מה ניסית לעשות? האם יש מצב שבחנת איך אני הולך אחרייך במעגלים למרות שהמרחק בין הדגמים, באותה פינת חנות, לא רחוקים? "היי, פה עוד לא היינו... בעצם היינו"
את מראה לי את המזלף הידני ואני מעיר "בשביל מה צריך את זה? אני במילא אשתמש רק בראש גשם..." ואת עונה "בשביל האשה"
ואז אני באמת מבין לאן את חותרת ואומר, מאוד עירני, "כשהיא תגיע, אקנה לה מזלף ידני למוט הפינוק..."
אני יכול להשבע שראיתי נצנוץ כשחייכת.
בוודאי כמו שאת ראית כמה שאצלי עירני.
...*...
עכשיו את כאן לצידי, שיערך עדיין רטוב, מונח עם ראשך בתוך השקע הזה בין הכתף שלי לצוואר.
נשימותייך כבר איטיות, מעניין על מה את חולמת?
אשחרר את הפוסט ואניח את הסמארטפון בצד, מקווה שלא היו יותר מדי טעויות הקלדה.
אנסה לזכות שכמה שיותר רגעים עם חום גופך.
ומחר בבוקר, אחרי שנתעורר, ננתקלח כבר שוב.
לפני או אחרי שנשחק משחקי תפקידים עם מוט הפינוק ופטמות הסיליקון שלנו.
לילה טוב.
@5935
בבלוג זה
בכל הבלוגים
