***

"הי, זו אני" התקבלה פתאום הודעה בתיבת ההודעות של הדף העסקי שלי בפייסבוק לפני כמה שבועות!

"היייי" הקלדתי בחזרה אחרי דקה!

"אפשר לדבר קמעה" היא שאלה...

אבל הייתי במסיבת יומולדת של שישי בצהריים אז עניתי "בטח. תמיד. אבל כרגע עם חברים... אז בהמשך?"

"ודאי, תתקשר אליי?" היא שאלה

כתבתי חזרה "סמסי לי בבקשה..." ואת מספר הטלפון שלי.

אחרי 9 שנים אין לי את המספר שלה - למה שלה יהיה את שלי?!

"אתה מפונק! שלחתי" היא ירתה די במהירות נראה לי שאפילו הסמס הגיע אחריה...

***

אחרי יומיים התקשרתי.
אני מודה שהיה נעים לשמוע את קולה!

מהר מאוד היא הגיעה לעניין - היא רוצה להפגש "לזכר הימים הטובים"

כשהיה שקט בצד שלי - היא הבינה שהיא כנראה צריכה להבהיר את כוונותיה.

שהיא עברה תהליך, שהיום היא יותר פתוחה (ישירה היא היתה תמיד!!! וזה תמיד מדליק אותי אצלכן)

שהיא לא מתביישת במה שהיא רוצה.

וש"זה" מה שהיא רוצה... 

מסמיק. נבוך. הרגעתי את העניינים.

אם זכרוני אינו מטעה אותי - זה נגמר לא הכי יפה לפני כמה שנים.

היא עשתה דווקא וחתכה עם "מותק, זה או הכל או לא כלום..."

סיימנו את שיחת הטלפון עם חיוך לזכר הימים.

ואיחולי הצלחה!

***

יש לך עיניים יפות! ועדיין אותו פוני חמוד שעושה אותך צעירה.

לפחות בתמונות הפרופיל שהספקתי לראות בפייסבוק לפני שחסמת אותי מלחפש אותך שוב.

היו לך שדיים יפים ועגולים (נראה לי שמתאים יותר לכתוב עליהם 'ציצים')

מממממ אני נושך את השפתיים. הם בטח עדיין כאלה.

אני חושב עלייך לא מעט בימים האחרונים.

בעיקר על כל מיני טריקים שלמדתי בשנים האלו...

מפנטז על תנוחה כזאת ועל תנוחה אחרת.

על ההזדמנות שכמעט פספסתי (כן, משהו מרגיש לי שכמעט!) ושיש סיכוי שאצליח לשחזר.

לסקס פשטני ונטול פוזות. של שניים שהצהירו שזה מה שהם רוצים רק במרחק של כמה שנים.

אני מפנטז אותך תשוקתית יותר. בעלת תעוזה. פרועה יותר או עם פוטנציאל להיות.

ואני במרחק נגיעה מלשלוח לך "היי" חדש (בדף העסקי השיחה עדיין קיימת)

***

אני רוצה למולל באצבעותיי את פטמותייך.
ללקק בלשוני את השקע שבין שדייך.
לנשק נשיקות קטנות עד לבטנך.
ללחוץ עם הסנטר על דגדגנך.
***

ולחדור. עם הלשון עם האצבע ועם העיקר.
שתיאנחי. שתנשמי. שתתפסי לי בשיער.

***

בינתיים מקליד כמה שורות, וכשקצב פעימות הלב עולה,

אני מקליד כוכביות נשכב על הגב ומתענג,

ורגע לפני שמאוחר מדי... והאדרנלין יירד - כך יש מצב

אני אשלח לך את "היי..." ע-כ-ש-י-ו.

***

לילה טוב.

@6086

עכשיו צריך להתקלח שוב.

נכנסתי לחנות שלך כדי לראות מה האופציות שלי למוט מקלחת מפנק.

ככה קוראים לו. כבר חודשים שאני רוצה להתפנק עם ראש גשם שכזה.

נכנסתי בדלת בחנות, איש המכירות השני היה עסוק אז ניגשת אלי את.

ואווו, זאת חייבת להיות החנות של אבא שלך, אחרת אני לא מבין מה יפה כמוך עושה כאן. גבוהה (עם עקבים נמוכים), שיערך חלק, אסוף ב"גולגול" מרושל, עם קצוות משוחררים. לרגע הייתי בטוח שגם את קונה שמחכה לסיוע.

כשהצגת את עצמך הסתדרו לי המחשבות.

את באמת עובדת כאן.

דמיינתי שראיתי בעינייך מבט אחר.

מפלרטט.

ביטלתי את המבט הזה. דורש בתוקף מהחרמנות שלי להמתין בצד.

כאבל את ידעת לקרוא אותי.

אולי זו כימיה?

הקדמתי אותך לכיוון איזור הברזים בכוונה כדי שתלכי אחריי ולא אני אחרייך.

לא רציתי להסתכן להיות אחרייך, לצפות בך מעכסת בנשיות פורצת.

צלילי העקבים שלך על משטחי תצוגת הקרמיקה תופפו לי בנעימים על עור התוף וגרמו לי להאט בלי שליטה.

ועקפת אותי. ואחרייך שובל של ריח מתקתק ונעים.

הצגת לי את המוט הזה ואת המוט ההוא ואני, כשיכור, כבר לא שמעתי מה ולא זכרתי כמה.

פתאום אמרת "פטמות מסיליקון" ודווקא צירוף המילים הזה החזיר אותי למציאות.

ניסיתי להשתתף בשיחה, כאילו אנחנו בדייט, ( אנחנו??? דייט? אוקי, בוא נזרום עם הסיטואציה)

המשפט היחיד שהצלחתי לחשוב עליו הוא ש"קראתי באינטרנט, באתרי מכירות אחרים, שיש מונח מקצועי יותר טוב מ'פטמות מסיליקון' אבל אני לא מצליח להזכר מבו" ( היי, אי אפשר שלא להבין את מצבי... בעודך מרימה יד גבוה לכיוון ראש המקלחת, חולצתך נמתחת ומתרוממת, שדך השמאלי נמעך הצידה, ומלטפת בציפורנייך את הפטמות. של הראש. של המוט. מקלחת )

צחקקת לך על המבוכה שהבאתי את עצמי אליה...

המשכנו להסתובב בין הדגמים. אני מנסה להזכר עכשיו ונראה שעשינו המון קילומטראז'. בחנות. מה ניסית לעשות? האם יש מצב שבחנת איך אני הולך אחרייך במעגלים למרות שהמרחק בין הדגמים, באותה פינת חנות, לא רחוקים? "היי, פה עוד לא היינו... בעצם היינו"

את מראה לי את המזלף הידני ואני מעיר "בשביל מה צריך את זה? אני במילא אשתמש רק בראש גשם..." ואת עונה "בשביל האשה"

ואז אני באמת מבין לאן את חותרת ואומר, מאוד עירני, "כשהיא תגיע, אקנה לה מזלף ידני למוט הפינוק..."

אני יכול להשבע שראיתי נצנוץ כשחייכת.

בוודאי כמו שאת ראית כמה שאצלי עירני.

...*...

עכשיו את כאן לצידי, שיערך עדיין רטוב, מונח עם ראשך בתוך השקע הזה בין הכתף שלי לצוואר.

נשימותייך כבר איטיות, מעניין על מה את חולמת?

אשחרר את הפוסט ואניח את הסמארטפון בצד, מקווה שלא היו יותר מדי טעויות הקלדה.

אנסה לזכות שכמה שיותר רגעים עם חום גופך.

ומחר בבוקר, אחרי שנתעורר, ננתקלח כבר שוב.

לפני או אחרי שנשחק משחקי תפקידים עם מוט הפינוק ופטמות הסיליקון שלנו.

לילה טוב.

@5935

לא, לא נשמע לי הרבה בכלל בחמש שנים.

ולא, אני לא כותב את זה כי יש לי רזומה כזה גם, שאני צריך להצדיק...

אני פשוט חושב ומתחבר למה שכתבת - "אנחנו חיים בשנת 2005" (כתבת את זה מזמן, כבר 2006)

אם הייתי פוגש מישהי שידעה שלושה עשר - לא היה באמת מפריע לי!

באמת שלא!

במיוחד אם הייתי יודע שהיא הצליחה ללמוד מהנסיון איזה טיפוסים של גברים היא אוהבת, ואיזה גברים היא לא.

ובמיוחד אם היא בחרה להיות איתי.

כמובן שאם גם האופי שלה בריא והיא ידעה לשמור על עצמה (כפי שאני עושה לעצמי וזה רק בשביל עצמנו) כך שגם גופה בריא לא פחות, אז יש לה גם נסיון ופתיחות לדעת בדיוק מה היא אוהבת! וגם זה חשוב.

אני אוהב שאתן מדברות ואומרות לי "למעלה, למטה, ימינה שמאלה חלש או חזק"

כן, אני גבר שכן אוהב לעצור ולקבל הסברים לאן לפנות. (לא רק בסקס! אבל גם לא רק בכביש...)

ואת האימייל המתבדח שגבר שזיין הרבה הוא גבר-גבר ואשה ששכבה הרבה היא שרמוטה

אני משאיר לילדים בכיתה ד' לשלוח אחד לשני.

די, מספיק....

[היה כאן המשך אבל החלטתי למחוק כי זה נהפך למתלהם ושלילי ואני רוצה לגמור, את הפוסט הזה, בנימה חיובית]

אז תעשי אהבה, והרבה.

ובינתיים - תשמרי על הבחור הזה.

עדיף גבר טוב אחד ביד, מאותם ארבעה עשר על הפתק הקטן.