הרגע חזרתי מהטלויזיה כשפתאום עלה במוחי רעיון או שעדיף שתקראו לזה מחשבה...
אנשים נפרדים כל הזמן ואנשים מוצאים לעצמם תחליפים נון סטופ, כולנו חלק במשחק המורכב והבילתי מוסבר הזה של החיים, החוק המרכזי אומר משו כזה: "אין דבר כזה בא בקלות" ואני אסביר את עצמי... אתה לא יכול לצפות למשהו וישר לקבל אותו.. אתה צריך לרצות אותו מספיק כדיי לעבוד בשבילו קשה מאוד וגם כשתקבל אותו אתה תרצה עוד.. אף פעם לא תהיה מרוצה ממה שיש לך בידיים, תמיד תשאף לעוד.
תסלחו לי שאני גם פורק קצת מטען אישי בפוסט, זה פשוט שאני לא יכול לסבול כ"כ הרבה... לפחות אני קורא לזה סבל....
מצב היפוטטי* :שני אנשים נפרדים, משו בעולם שלהם נקרע.. משו כבר לא עובד ולהם נשבר מלנסות לתקן את זה, הם לוקחים את הדרך הקלה החוצה.. אתם לא מצפים שאם הוא יומר לה שהוא מצטער אז אחריי כמה ימים היא תחזור אליו.. עזבו ימים.. בואו נדבר בשבועות, בחודשים... העולם לא חוזר למסלולו בשלום.. זה כמו שהפוסטים הקודמים דיברו על מיטען רגשי.. היא לא סולחת והוא לא שוכח
וזה ירחף מעליהם כל פעם שיפגשו או אפילו יחשבו אחד על השני, וזה כואב, כואב ברמות שאי אפשר לתאר.. ומנסים לשכוח אבל זה לא עובר... ונגיד שסולחים.. לא באמת סולחים תמיד זוכרים את זה...
וכבר ביקשתם הזדמנות שנייה וסלחו לכם ואתם שוב ביחד, וכיף לכם ואתם מאושרים, סופסוף מאושרים.. כמה זמן נראה לכם שזה ימשך? בסופו של דבר תזכרו מה גרם לכם להפרד ואם לא זה משהו תמיד קורה מישהו רוצה עוד, עוד יחס עוד שיחה אחת עוד משהו.
אז מה שאני בא להציג בפנכם הוא כזה..
למה כשאיין מערכת יחסים אנחנו רוצים אחת וכשיש אנחנו מצליחים איכשהו למצוא כ"כ הרבה דברים שיכולים להרוס את זה? זו השאיפה שלנו? להרוס ואז לנסות לבנות? או שתמיד אנחנו חושבים שאנחנו יכולים למצוא משהו טוב יותר וכשאנחנו מגלים שלא והכאפה מגיע ישר אלינו ומפילה אותנו מהכוחב שישבנו עליו אנחנו מגלים משהו שלא רצינו לראות באמת, שאיפה שהיה לנו היה טוב ולא היינו צריכים לגמור את זה. אנחנו עם קשה...
למה אף פעם לא נוח לנו עם איך שאנחנו?
תחשבו על זה.....
היפוטטי*- או קיי תנו לי רק לומר שאם הגעתם לפה שוב אתם דיי מפגרים בחומר או ששוב לא עברתם את כיתה ו'.
או קיי היפוטטי זה משו בדיוני לחלוטין.. נגיד מצב היפוטטי זה מצב שלא קרה מעולם ולא סביר שיקרה נגיד שהכח רמת גן תנצח את מכבי חיפה...
או שהילד הכי חזק בשיכבה יקבל כאפות מילד בכיתה ו' וישתוק. או שלערס הכי ערס באיזור יקראו חמימו..
אללה ביי (ותיקנו מילון).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
