השנה החדשה תפסה אותי במצב לא טוב, מה שאני קוראת לו רגרסיה, והתראפסטית קוראת לו לקלף עוד שכבה.

אחרי שנתיים של תהליך, שהיה מותאם מאוד בין מה שהתראפסטית שלי כיוונה בתיאוריה לבין מה שהאדון שלי עזר  לי לעשות הלכה למעשה, הרגשתי שאני לא זוכרת מאיפה באתי ולאן הגעתי. מצבור של דברים לא ברורים גרמו לכך ששכחתי לרגע איזה מסע ארוך עשיתי. וזה הוציא המון כאב שלא הצליח להשתחרר.

בנתיים מצב הרוח השתפר, וגם אם לפעמים אני שוכחת מאיפה באתי,  אני לפחות יודעת לאן אני הולכת השנה, אחרי שמצאתי עבודה שאני אוהבת והקפאתי את הלימודים אני מנסה להשאיר את הדברים הלא חשובים בצד, לוותר על הדרמות ועל הצד הרציני שלי שחושב רק על תכלית. השנה אני מטפלת בעצמי ועושה רק מה שעושה לי טוב. אני מאחלת לעצמי השנה לדעת להנות, לראות את חצי הכוס המלאה, להיות פחות ביקורתית, ללמוד לוותר לעצמי ולשחרר.