אני לא מצליחה לישון, עוברים עלי לילות לבנים ויקיצה מוקדמת (אני ערה כבר שעה). כשאני כבר נרדמת אני חולמת על דירת חלומותי. מה ביקשתי בסה"כ דירת סטודיו / לופט בערך 60-70 מ"ר (אם אופציה ליותר), באזור שברחובות דיזנגוף, שנקין, שדרות רוטשילד, במחיר של עד 600$. ולשמחתי התברר לי שהבעיה היא לא אני, פשוט לא קימות דירות כאלה בת"א. ואם יש לפחות אחת כזו (שאני מכירה רק שגרים בה כבר), אז מוצאים אותה דרך חברים מהברנז'ה, בקיצור אם אין לי קשרים ואני לא קרובה לצלחת אין לי סיכוי.

ישבתי עם חברתי היקרה אלכס באוונגארד לארוחת צהריים, אחרי כמה ימים שאני לא מצליחה להכניס אוכל לפה ורמת הקופאין שלי בגוף עברה את המפלס הרצוי, כי אני פשוט חיה מקפה, הלכנו לאכול המבורגר שממש לא נאכל. ישבתי שם עם כוס קפה כמובן, ועברתי על רשימות של דירות, אחרי שעתיים הרגשתי את היאוש מחלחל בי, והדמעות שוב התחילו לרדת. אין לי בעיה עם זה שאני בוכה, אני מרשה לעצמי להרגיש רע ולבכות, מה שלא ברור לי זה למה זה קורה בכלל, הרי אני מאמינה בלב שלם שהצעד הזה נכון, אני מאמינה שאני אמצא את מה שאני רוצה, ועוד תיהיה לי דירת חלומותי. אז למה אני מרגישה יאוש שתוקף אותי פעם בחמש שעות בערך.

מה שהיה מוצלח אתמול זה שאני מכירה בחורים ממש נחמדים שמראים לי דירות, ומגלים איזה ענין בחיי מעבר לאם מי שכבתי, כמה פעמים ביום, ובאיזה תנוחה (כן, שוב נכנסתי לאתר היכרויות, ושוב התברר לי שגברים זה לא עם שאני אוהבת). הבחור היה קצת המום ממני, וניסה להרגיע אותי כשחטפתי קלסטרופביה קלה בדירת ה-40 מ"ר שהוא הציע לי. האמת דירה חמודה, במקום משגע (יהודה הלוי על גבול שדרות רוטשילד). אני אוכל להסתדר בה אם אני השאיר את החדר שינה, הטלויזה, המחשב והמקרר בדירה הנוכחית. לא רק שאני אהיה לבד, אני גם אהיה מנותקת מהעולם.....מישהו מוכן לארח לי חברה???

התפטרתי מהעבודה. איזה אושר המשרה הזמנית שלקחתי על עצמי, אחרי העזיבה הגדולה של העסק המשפחתי, גרמה לי לרצות להיות נערת ליווי בשכר של 500 ₪ לשעה, רק שיעזבו אותי בשקט עם השטויות שלהם. האמת שפעם שקלתי ברצינות להיות מוכרת בחנות סקס, יש לי את כל הכישורים המתאימים, אני מכירה את כל האביזרים וניסתי בערך 80% מהם, ככה שאני יכולה לתת חוות דעת אישית. הענין נפסל כשהבנתי שאחרי יום בחנות סקס אף אחד מחברי היקרים שגורמים לי הנאה כזו גדולה, לא יענינו אותי, אבל מכיון שאני כבר לא עושה כלום בדיוק חודש שלם (נכון להיום, כל הכבוד מלכה החזקת מעמד), אז אין שום בעיה לשקול זאת שוב.

השעה מוקדמת, ואני מגלה לפתע שהפוסט הזה קצת הזוי, ושבטח נמאס לכם לקרוא על המשברים שלי בחיפוש דירה (ועוד לא ממש ראיתי דירות ובטח עוד יכתב על זה רבות), אבל זה מה יש זה מה שאני יכולה להפיק כרגע, לפחות אני יכולה להגיד שהכל נכתב מהלב....

 התמונה הזו מעודדת אותי, מזכירה לי את האש והלהט שיש בתוכי....