ביום שישי בין חיפוש דירה אחת לשנייה, עשיתי הפסקה בסנטר. נכנסתי לאחת הרשתות הידועות שאני תמיד נכנסת אליהם ובכלל לא שמה לב מה השם, (זה היה בטח קסטרו, הוניגמן רנואר או משהו כזה). חיפשתי מכנס, פריט שתמיד היה לי בעיה איתו גם כשהייתי רזה כמו צימוק קטן ומעובש. לקחתי את המידה שלי והמכנס בקושי עלה וברור שגם לא נסגר. בדרך כלל המידה לא מהווה ענין מבחינתי, לא איכפת לי איזו מידה אני כי גם ברור שבכל חנות המידה היא אחרת, אבל הפעם חשבתי שאני הורגת אותם. זה הרי לא יכול להיות שאחרי שירדתי במשקל כמה קילוגרמים, שהבגדים שלי קצת גדולים עלי, אני אכנס לחנות אקח את אותה מידה שאני תמיד קונה שם והיא תיהיה קטנה. כנראה שהטענה שכל שנה מקטינים את המידות היא ממש נכונה. המוכרת הנחמדה שאלה אותי איך היה, וממש לא עניתי לה כי ידעתי שזה יתפתח לויכוח על זה שהחברה המטומטמת שלהם גורמת לנשים להיראות כמו שלדים, ולמה לכל הרוחות במידה 42 שהיא הממוצע אני צריכה ללכת לקנות בחנות למידות גדולות. בעיקרון אין לי בעיה לקנות שם, אבל הם שולחים אותי למידות הרגילות כי הכל גדול עלי. אז אני תקועה בין הפטיש לסדן, סעעעעעעמק (1).......

בסוף, קניתי ג'ינס בזארה.

נכון שכתבתי ביום חמישי שאני חוזרת לישון במיטה שלי ונוטשת את הספה, אבל זה כמובן לא קרה, והתעוררתי ביום שישי עם כאבי גב, לא ממש התייחסתי אליהם כי יש לי בעיות גב, וגם לא התעמלתי שבועיים, וחשבתי שזה סתם כאב. במהלך היום הוא הלך והתעצם, ובשישי בערב שכבתי עם גב תפוס ללא יכולת לזוז, כשכבר הצלחתי לזוז, הלכתי כמו זקנה מכופפת ועשיתי צעד בשתי דקות, אחרי שגם הצלחתי להתיישב הייתי צריכה להישען על הקיר כדי לקום. הזעקתי את ההורים (כמה שאני שונאת לעשות את זה) שיביאו לי כדורים לגב, ומרוב כאבים לא קראתי את ההוראות טוב, ולקחתי 2 כדורים ביחד, וכשהם לא עזרו לקחתי אחרי 3 שעות עוד 2 כדורים. מתברר שמותר לקחת 3 כדורים ב-24 שעות. מה כבר יכול לקרות, מה שקרה זה שהכאב לא עבר. ואני עומדת לקבל זריקה הערב. סעעעעעמק (2)......

כנראה שלא רק הגוף שלי החליט לאותת לי שאני עייפה וצריכה לשמור על עצמי, גם מבחינה נפשית ומנטלית קיבלתי כמה אזהרות. הפעם זה בא בשני חלומות אחד יותר נורא מהשני. חלום אחד היה שאני אוכלת בורקסים. עכשיו שתבינו שאני ובורקסים זה בעיה גדולה, אני תמיד אהבתי בורקסים, וגיליתי לפני שנתיים שזה מגעיל אותי ברמות על, לא ממש מסוגלת לאכול בורקס, רק לפעמים של סבתא, וגם זה רק כשהיא דוחפת לי בכוח בורקס חצילים בולגרי. אבל מצאתי את עצמי אוכלת בורקסים כשמצבי הנפשי היה לא טוב, כשהרגשתי רע עם עצמי הייתי קונה בורקסים קפואים, מחממת אותם במיקרו (שזה לא ממש בורקס זה בצק), או אוכלת אותם קפואים. אלה השרידים שנותרו להפרעות האכילה שלי. וכבר כמעט 3 חודשים לא עשיתי את זה ופתאום החלום הנורא הזה....

החלום השני היה על א' בחור בן 19 תלמיד תיכון שלפני שנה בערך יצאתי איתו, לא יודעת מה קרה לי באותה תקופה והלכתי על זה. א' היה בחור קצת מוזר, וגולת הכותרת היא שלא הייתה לו משפחה, והוא עבר מדודה, לסבתא, לקרוב משפחה אחר. מכיוון שלא היה לו איפה לגור, הבחור החליט שהוא עובר לגור אצלי. מה זה החליט? הוא פשוט הופיע אצלי עם כל הדברים שלו ואמר שאין לו ברירות או שהוא גר אצלי או שהוא גר באוטו. ואני קצת ריחמתי עליו אז אמרתי בסדר. חשבתי שזה יהיה עד שהוא ימצא מקום אחר, אבל הוא רצה להישאר כאן חצי שנה בערך עד שהוא יסיים את התיכון. מצאתי את עצמי הופכת לאמא, מעירה אותו בבוקר לבית הספר, מכינה לו סנוויץ, קונה לו כרטיסה לרכבת, מדברת עם המורה שלו כשהוא לא מגיעה לשיעורים. והוא מירר לי את החיים, ואני הרגשתי שאני הופכת להיות הצל של עצמי. שאין לי דקת פרטיות ושקט, ושלא מתאים לי להיות בסרט הזה, אבל גם לא היה לי נעים לזרוק אותו מכאן. ורמזתי כי היה לו מקום אחר להיות בו, אבל פשוט היה לו ממש נוח כאן. בקיצור, בסוף הכל יתפוצץ, היה ויכוח לא זוכרת אפילו על מה, ואמרתי לו שיעזוב. מאז אני רואה אותו פה ושם, במפגשים חברתיים אבל אנחנו לא מדברים.  הסיוט שתקף אותי היה שאני וא' חוזרים להיות ביחד והוא חוזר לגור כאן, ואני לא מבינה איך עשיתי את הטעות הזו שוב, ואיך, איך, איך לכל הרוחות אני מעיפה אותו מכאן????. סעעעעעמק (3)....

מעניין מה פרויד היה אומר על זה....

החוזה על הדירה התפוצץ. בעל הבית "הנחמד", חוץ מהמחיר המופקע שהוא מבקש על הדירה שאני מוכנה לשלם, התשלום הוא כל 3 חודשים וזה גם בסדר, החצוף רוצה ערבות בנקאית של שלושה חודשים והבנק לא מאשר לי את זה. הצעתי לו במקום זה שני ערבים ושטר חוב, והוא לא מסכים. אפילו שקניתי דירה לא עשו לי כל כך הרבה תנאים. אז עכשיו אני צריכה לחפש מחדש, ואני לא יכולה לזוז, אז זה בטח לא יהיה היום. סעעעעעעמק  (4)......

שיהיה יום טוב....

 לפעמים הבחירה של התמונות שלי ממש מוזרה....