טוב נו, רק היא ביקשה, אבל אני לא מוכנה להסתבך עם קשתית שיכורה....

כתבתי כאן מה אני מתכננת ליום הולדת. כל מה שקרה עד עכשיו הוא מקרי ביותר.

אתמול סופסוף, הגב שלי היה במצב טוב יכולתי לעמוד, לשבת, ללכת ובטח גם לרדת על ארבע. אז יצאתי מהבית לעשות כמה סידורים.

בדרכי לכיון תל אביב, התקשרתי ל – B , רציתי לשאול אותו איפה אני יכולה לקנות את התיקים שהחברה שלו מייצרת, הוא לא ענה לי לטלפון וגם לא חזר אלי, וזה כבר היה תחילתו של יום "נהדר". היום חברתי ל' צחקה ואמרה לי טוב שהוא לא ענה לך, השאלה הזו נשמעת כמו סיבה מטופשת לדבר איתו, כבר היה עדיף אם הייתי שואלת אותו מה מזג האוויר.

המשכתי לי לראות דירה. הדירה נמצאת ברחוב שרציתי, בבנין שרציתי, יש בבנין מעלית, חניה קרקעית ומחסן לכל דירה, אבל הדירה לא כזו גדולה ולא כזו מהממת. החדר שינה קטן לטעמי, ורק אחרי שהמדריכה צעקה עלי, שבחדר שינה רק ישנים ואני לא צריכה חדר גדול, ואחרי שאבא שלי אמר לי זה מה יש תיקחי את זה כבר. הסכמתי, כי למרות שהמחיר הוא גבוה, יחסית לכל מה שמסביב הדירה לא כזו יקרה. אז ביום ראשון אני נפגשת עם בעלי הבית לסגור קצוות . טפו, טפו, טפו, חמסה , חמסה, יש לי דירה.

משם המשכתי לי לחנות סקס. נראה לי שזו החנות היחידה שעוד לא היתי בה. הבנתי שמצבי עגום כשיצאתי מהחנות בלי לקנות כלום. טוב, קניתי פופרס אבל זה לא נחשב.

הלכתי לגמלא לקנות את החולצה שרציתי, על מנת לגלות שסוגרים חנויות ביום שישי בשעה 15, חוצפה. אז גם חולצה חדשה לא הייתה לי.

החנתי את האוטו באחד הרחובות הקרובים לדיזנגוף, ובמשך שעה חיפשתי את האוטו, כשהתיאשתי התקשרתי לחניון גרירות וכבר קיוותי שהאוטו שלי שם ואני לא אצטרך לחפש אותו יותר, אבל הוא לא היה שם. אז המשכתי לחפש כדי לגלות בסופו של דבר שאני מסתובבת במעגלים באותו רדיוס, חוץ מרחוב אחד קטן ששם האוטו החמוד שלי חיכה לי.

נפגשתי עם המדריכה והלכנו לאירוע התרמה באקמן למען איתי הלוי, חולה בסרטן. הצליחו לגייס אתמול 30,000 שקל נוספים לטיפול, וחסרים עוד 300,000 ₪. אם אתם יכולים תשלחו sms למספר  9995 עם הספרה 5 ותתרמו חמישה שקלים. היה שם דיי נחמד, חשבתי שיהיה עצוב, אבל היה שמח בהחלט, ושתיתי מספיק אלכוהול כדי לדבר שטויות, מה שלא ממש קשה, אני משתכרת ממש בקלות.

חזרתי הביתה בערב מותשת לחלוטין ונרדמתי. מאוחר יותר גילתי שחברה אחת שלי לא מרגישה טוב אחרי ניתוח שהיא עברה בעין, השנייה הבן שלה חולה, השלישית נסעה לצפון לחגוג עם חברה שהיה לה יום הולדת השבוע, הרביעית נסעה למשפחה בצפון, ושם כבר התיאשתי מלנסות. מכיון שהגב שלי גם כאב קצת, אז נשארתי לי בבית.

הבוקר התעוררתי לצלצול הפלאפון שלי שצלצל פעם רבעית, וניסתי להתעלם, ולישון עוד קצת. כשכבר עניתי אמא שלי אמרה שסבתא שלי עברה אתמול דום לב, ובמזל הצליחו להציל אותה, אז ביליתי את הבוקר בבית החולים.

צהריים אכלתי עם ההורים, שמתברר שהם מתלהבים מהרעיון של הדירה שלי יותר ממני, מה שהפחיד אותי ביותר. כי כשאבא שלי מתלהב הוא גם מתערב. ואני רק ניסתי להירגע מהרעיון שאני עוברת לדירה קטנה ואיפה אני אמורה לשים את כל הדברים שלי. אח"כ צפיתי בפרקים של הסדרה פאזל שאני ממש אוהבת, הם קורעים אותי מצחוק.

זהו לעכשיו אז מה היה לנו (או יותר נכון מה לא היה לנו) :

כל העונות של "הכי גאים שיש" – יהיה בקרוב

קעקוע בגב תחתון, רק שהגב שלי לא במצב לזה כרגע – כנראה שלא יהיה בקרוב, אני צריכה לחדש את הישן קודם.

חולצה מדהימה שראיתי בגמלא – עדין אין.

תחתונים ורודים – עדין אין, מאותה סיבה שאין עדין חולצה.

אביזר חדש, שאני ממש רוצה, הבעיה שתמיד כשאני נכנסת לחנות סקס,  אני יוצאת עם שתי שקיות וזה קצת מסוכן – כמו שצינתי מסיבה שאינה ברורה לי זה לא קרה, אולי בגלל שיש לי כבר כמעט הכל. המדריכה צחקה עלי, ושמחה שסופסוף נגמלתי מהקניות האלה. טוב, היא כבר ראתה איך אני משאירה בסיסטרס חצי משכורת.

יום פינוק בספא – מתוכנן בעוד שבועיים יחד עם ל' שיש לה יום הולדת בסוף החודש.

תודה, נשיקות וליקוקים למי שקנה לי מנוי פרו.

תודה ל –  your bonny ice  על העיצוב המדהים שאני ממש אוהבת.

לגבי סקס, סמים ואלכוהול.... אלכוהול היה, אבל לא מספיק. סמים, טוב נו קניתי פופרס, וסקס רק עם להשתמש באחד הצעצועים שלי נחשב לסקס.

תודה לכל מי שעודד אותי....