1/2006
 דיאטה
משהו לא ברור בחורף הזה גורם לי לרצון רב לרדת במשקל. בצורה אובייקטיבית יש לי עודף משקל אז ממש לא יזיק לי לרדת כמה קילוגרמים. אני לא רוצה להגיע למשקל מאוד גבוה, להוות עומס על החברה ושאנשים יקראו לי ממוטה . (סתם איזה עניין לא ממש אישי).
בתקופה האחרונה ירדתי קצת, וזה בא ממקום כל כך טוב בניגוד לעבר, ממקום פנימי ולא חיצוני, ממקום אוהב, שצריך לדאוג לגוף, כי יש לנו רק אחד. התחלתי לאכול בריא יותר, לשתות ולהתעמל. אני שלא סובלת התעמלות התחלתי לעשות את זה ואפילו להנות מזה. הקילוגרמים ירדו קצת, הבגדים טיפה גדולים, אבל השינוי הוא לא כזה משמעותי. מה שחשוב זה השינוי הפנימי. הירידה במשקל היוותה עבורי רק תוצאת לוואי לשינוי הרבה יותר גדול.
ואז משהו השתבש....
מה אני לא ממש יודעת, אולי המעבר דירה, העבודה, המצב הבריאותי, אולי יש בעיר הזו באמת משהו קצת שונה מהפריפריה. פתאום הרצון לרדת התגבר על הרצון להיות בריאה, ואז כל האמצעים כשרים. וממש, ממש לא בא לי לחזור למקום הזה. מי שלא יודע איך ראש של בחורה שסובלת מהפרעות אכילה עובד לא חווה דבר מתסכל כל כך. להעביר בראש את כל הדברים האפשרים והרצון להתרחק מהם. חוסר ביטחון שצץ קצת יותר מדי והרגשה דיי רעה עם עצמי, האם המעבר הזה יכול לגרום לאהבה להעלם?
כשכולם שואלים
אני אומרת דיאטה
וזהו בעצם הכל
אולי יום אחד ימצאו אותי מתה
ואז כבר יפסיקו לשאול
(דיאטה / אפרת גוש)
אז יש פיתויים מסביבי, מצד אחד הפיתוי של המון מסעדות, בתי קפה, פאבים, ומצד שני הפיתוי של בחורות מהממות שאין להם טיפת עודף משקל שעושות דיאטות בריאות או לא בריאות ומתעמלות באדיקות (יש לי אחות כזו 49 קילו של שומנים) ואני גם רוצה קצת לפעמים להיות שם. למרות שהייתי שם וזה היה זוועה מבחינה נפשית. גם התערבות אחת ממש שווה לא ממש מצליחה להזיז אותי לעשות את השינוי.
למה?
כי עוד פעם חוזרת לי התהייה הזו, של אם אני אוהבת את מה שאני רואה במראה, וכייף לי ככה, אז למה בכלל לשנות, למה לרדת במשקל?, עד שזה לא יבוא שוב מתוכי זה לא ישנה. המוח הוא דבר מורכב, אז גם כשאני אוכלת במסגרת מסוימת שאמורה להביא אותי לירידה, זה לא יקרה כל עוד זה לא יבוא מהמקום הנכון. והמקום הנכון זה לעשות את זה רק בשביל עצמי ולא בשביל גורם חיצוני, גם אם אני רוצה לעשות את זה כדי ללכת עם מיני, זה רק בגלל שאני ועצמי רוצות. אני משתדלת לאכול כמה שיותר בריא, פעם ראשונה בחיים שאני ממש רוצה להתעמל, אבל תזוזה של 3 דיסקים בגב לא מאפשרים לי, וזה קצת מלחיץ אותי, כי ההתעמלות גרמה לי להרגיש טוב, ועזרה לי לרדת במשקל. וגם כשאני משתדלת המחשבות המעצבנות תוקפות, שזה הכי גרוע...
יהיה בסדר, זה יעבור ואני אמצא את האיזון שלי שוב,מקסימום אני אשאר כמו שאני אוהבת....
הערת המערכת: חלק מהאנשים שקוראים את הבלוג שלי ופגשו אותי, טוענים שמהבלוג אפשר להבין שאני מאוד שמנה, אז זהו שאני ממש לא.
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
