2/2006
 מיליוני אנשים לבד....
ימים של דיכאון עברו על כוחותינו, שוב לא הצלחתי לכתוב ולהוציא את הכל. הטיפול הילנג נגע בהרבה כאב, עצב ופחד. שכרגע נמצא בשלב של בא והולך. אבל לפני כמה ימים ישבתי אצל חברה בסלון, מתחת לשמיכה חיבקתי את הכרית ובכיתי המון, כבר לא יודעת על מה.
אני מנסה להבין מה לא בסדר אצלי, למה הדברים לא קורים , לא מסתדרים כמו שרציתי. ההילרית שלי טוענת שהלב שלי קשור בכבלים, עם מנעול, בתוך קופסא, מתחת לפני הים, ים של זפת. תיאור עגום, שיכול קצת להסביר לי למה אני יכולה להיות טובה ביחסים לטווח קצר, ולהיות ממש גרועה במערכות יחסים. כל כך גרועה שאני כבר לא מנסה מרוב שאני פוחדת.
ועכשיו שהכל נאמר
נשארה רק שתיקה כואבת
משהו בפנים הופך לשקוף
מחפש אהבה
בזמן האחרון בכל טיפול אני מרגישה את הכאב בלב שעומד להתפוצץ, וגוש גדול עולה וגורם לי להיחנק, אני לא מצליחה לנשום לכמה שניות שנראות כמו נצח. גם כשאני בבית רק המחשבה על מה ולמה זה ככה גורמת לגוש הזה לעלות. וזה ממש ממש כואב. ונמאס לי מהכאב הזה, נמאס לי לחשוב שמשהו לא בסדר אצלי, לבהות שעות בתקרה ולא למצוא , וכשאין את מי או את מה להאשים אז זה תמיד מחזיר אותי למקום הישן של האוכל והדיאטות , כי זה המקום הבטוח שלי, וחוזרת לה המחשבה שהרי מה שלא בסדר אצלי שאני שמנה, ושכדי שאני הסתתר בבית עד שאני ארד כמה קילוגרמים, מחשבה מטופשת שרק גורמת לי לאכול יותר, מן מעגל כזה. וכבר אמרו חכמינו האוכל הוא רק סימפטום הוא לא הבעיה. ואני ממש רוצה לחזור להרגיש ככה ולא כל כך מצליחה בזמן האחרון.
אני בוכה לך
אני בוכה לעצמי
על מי שאתה או על מי שאני
מחפשת מגע שימלא אותי
רק לא להיות לבד
אני בסך הכל רוצה למצוא בחור אחד נורמאלי, שבין כל הדברים שאני מחפשת בו גם הייה נחמד אלי, ולא כמו הבחורים שאני פגשתי עד עכשיו. חברה יקרה אמרה לי השבוע שאם היא תדע שאני מסתובבת עם בחור שלא דואג לי היא תהרוג אותי. ואני באמת צריכה משהו שישמור עלי, יש לי נטייה כזו למשוך אלי את כל מקרי הסעד, מה שמאפשר לי לעשות שימוש בתואר בפסיכולוגיה, רק שכבר אמרו לי שהסנדלר הולך יחף. החברים שלי מתרגלים איתי להגיד לא, בנתיים זה לא ממש מצליח להם, אבל חלה התקדמות קלה בעניין. בחור אחד שהכרתי באתר הכרויות, שמח לספר לי ,בשיחה במסנג'ר, שאני הבחורה הכי יפה שהוא ראה עלי האדמות, שאני גם מהממת, גם חכמה וגם עשירה, וכמה הוא רוצה לפגוש אותי. אני יודעת לקבל מחמאות, אבל יש גבול להתחנפויות שגורמות לי להרגיש שהבחור מגזים, גם אם זה נכון, ולגרום לו לבטל את עצמו בפני, בטענה שהוא לא מבין איך אני מוכנה להיפגש איתו שהוא מכוער וחסר ביטחון ושאין לו מה לתת לי כי הוא מבוטל. האמת בגלל שאני תמימה, טובת לב, ולא רוצה לפגוע באנשים, חשבתי באמת להיפגש עם הבחור שבשיחה בטלפון אמר לי שאין לו הרבה מה להגיד כי הוא לא הכין נושאי שיחה, ואחרי 2 דקות שיחה התגלה כפסיכופט ברמות קשות. חברי הדואגים הסבירו לי שאני אפגע בו יותר, ובקצב הזה, עוד יקראו עלי יום אחד בעיתון, כשהם יבואו לזהות אותי באבו כביר. זה שהם לא הסכימו לטפל בכלבה שלי, שבר אותי לחלוטין. מחקתי וחסמתי אותו במסנג'ר, ולא עניתי לטלפון (מגעיל אני יודעת)....
אני בוכה לך
אני בוכה לעצמי
על מי שאתה או על מי שאני
מחפשת מגע שינחם אותי
אני רואה את זוג החברים האוהבים שלי, ואת מערכת היחסים בינהם, ויודעת שיש עוד גברים טובים, נחמדים, דואגים ושגורמים לבחורה שאיתם להרגיש טוב, מה שנותן לי המון תקווה, אבל גם גורם לי להרגיש הכי בודדה בעולם.....
שלום
אני נוסעת
אני לא רוצה
שתלוו אותי הלאה
לא שיש לי אשליות
בקשר ללונדון
לונדון לא מחכה לי
גם שם אהיה לבד
ואולי זה כבר לכל החיים
להיות לבד
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
