אני לא רוצה לחכות, אבל אם יש משהו שאני מעולה בו זה לחכות.

אני לא רוצה להתאפק, ואני יכולה להיות כל כך מאופקת.

אני לא רוצה להרגיש בודדה, למרות שאני טובה בלהיות לבד.

אני לא רוצה להתמלא באשליות ולקוות,  למרות חוסר באופטימיות בזה אני טובה.

אני לא רוצה להיעלם, ואני גם דיי גרועה בזה.

למרות שאני יודעת כל כך מה אני רוצה, אני גם יודעת שמגיע לי יותר.

אז למה אני לא מצליחה להשתחרר מזה?

לא, זה לא נכתב עלייך, זה נכתב עלי...